היום הבינלאומי למניעת אובדנות

אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר

שֵׁב אִתּוֹ

עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר

אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן

אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר

בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת

שֵׁב אִתּוֹ

שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד

(צל עריות, סמדר וינשטוק)

נחשוב על הפעם האחרונה שפגשנו במישהו או מישהי מהמעגל הקרוב אלינו שהיה בקושי גדול.

איך הקושי היה ניראה? מה עשינו?

אולי ניסינו לתת פתרון? לתקן את המצב הקשה?

אולי הקושי של אותו אדם או חברה קרוב הפחיד אותנו? זה טבעי...

מה הדבר הנכון לעשות?

פשוט להיות.

זה לא פשוט,

להיות.

-----------------------------------

לקראת יום המודעות הבינלאומי למניעת אובדנות, חשוב שנכיר את התופעה ונלמד מה אנחנו יכולים ויכולות לעשות על מנת לסייע לקרובים.ות אלינו.

נרצה לזהות ולהיות עירניים לסימני המצוקה – להקשיב ולהיות שם – ולבסוף ולפנות לגורמי המקצוע.

שלב ראשון: מודעות ורגישות לסימני מצוקה

מצוקה נפשית חריפה, דיכאון, מצב רוח ירוד, היעדר עניין והנאה מפעילויות שהיו משמעותיות בעבר, הפרעות סביב שינה ואכילה, ירידה ביכולת הריכוז ובקבלת החלטות – כל אלה מהווים סימנים מרכזיים שעלולים להעיד על מצוקה נפשית.

במרבית המקרים, אנשים שחושבים על התאבדות משדרים לסביבה (באופן מפורש או מרומז) את כוונתם. עלינו להיות קשובים ורגישים לתשדורות אלה ולא לתת להן לחמוק מאיתנו ללא התייחסות.

התבטאויות מילוליות מעוררות דאגה, יכולות להיות ביטוי של חוסר תקווה, חוסר משמעות וחוסר טעם בחיים, יחד עם תחושת ייאוש וחוסר מוצא. גם ביטויים על אודות פעולות בלתי הפיכות וסופיות ותיאור התועלת שתצמח מהמעשה (קץ לסבל, פתרון הבעיות, שקט, הימנעות מתחושת נטל) מהווים סימני אזהרה. פעולות מעוררות חשד עלולים לכלול הסדרת עניינים אישיים וחלוקת רכוש או דאגה לזמינות אמצעים שעלולים להרוג.

שלב שני: הקשבה

הקשיבו לאדם וגלו התעניינות בשלומו, ברגשותיו ובמחשבותיו. כך למשל ניתן לשאול:

"שמתי לב שאתה נראה עצוב/ מוטרד/לחוץ בזמן האחרון. מה קורה איתך?"

במהלך השיחה שמים לב להימצאותם של גורמי סיכון וסימני אזהרה ומאפשרים לאדם להתבטא באופן חופשי ופתוח.

אל תפחדו לשאול על אובדנות בצורה ישירה.

לאחר זיהוי סימני האזהרה חשוב מאד שלא להימנע משאלת האובדנות. על השאלה להיות ישירה, רגישה ונטולת הטפת מוסר. ניתן לשאול בפשטות: "היו לך מחשבות על התאבדות?" או "האם חשבת או תכננת למות?". מחקרים מוכיחים כי השאלה, אינה מכניסה רעיונות לאנשים שלא חשבו על כך ומנגד יש לה יכולת להציל חיים!

יש להימנע משאילת השאלה באופן שיפוטי וביקורתי כגון: "אתה לא הולך לעשות משהו אידיוטי, נכון?" ככל שהאדם חש בודד יותר, גובר החשש שהוא יפגע בעצמו.

שלב שלישי: הפניה לקבלת עזרה מקצועית

בשלב זה המשימה שלנו היא לטעת תקווה ואמונה שיש מוצא. מסרים מרכזיים:

• אתה לא לבד, אתה חשוב לי

• גם לבעיות קשות ומורכבות יש יותר מפתרון אחד

• גם אנשים חזקים חווים רגעים "חלשים" של חוסר אונים, חרדה וספק. משברים הם חלק מהקיום האנושי

• פנייה לעזרה מסמלת חוזק וכוח נפשי

• יש אנשי מקצוע ומומחים שיודעים איך לעזור לך. תן לזה צ'אנס

כאשר אדם נמצא בסיכון אובדני מידי (מאיים לפגוע בעצמו, השאיר מכתב המצביע על כוונת התאבדות, פרסם פוסט או שלח הודעה מדאיגה ברשת חברתית), חשוב ליצור קשר, להרחיק אמצעים מסכנים ולא להשאיר אותו לבד עד להגעת כוחות הצלה או עד להבאתו להערכה ולקבלת עזרה מקצועית.

מתוך: הגשת עזרה ראשונה נפשית במצבי סיכון לאובדנות – מדריך (מאת ד"ר שירי דניאלס). לכתבה המלאה באתר ער"ן.