היום: צום י"ז בתמוז

צום י"ז בתמוז הוא אחד משלשת הצומות בלוח השנה העברי שנקבעו זכר לחורבן בתי המקדש (בנוסף לעשרה בטבת ותשעה באב) ביום זה נפרצו חומות ירושלים, עיר הבירה הנצחית של עם ישראל בימי בית המקדש הראשון והשני, מה שהוביל לחורבן ולגירוש היהודים ממולדתם.

לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס ע"י נבוכדנצר מלך בבל, גורשו היהודים מארצם עד להכרזת כורש בשנת 538 לפנה"ס, אז הורשו לשוב לאוטונומיה עצמאית בירושלים. בית המקדש השני הוקם בשנת 351 לפנה"ס ונחרב בשנת 70 לספירה ע"י טיטוס, מלך רומא. אז גורשו היהודים לגלות נוספת שהגיעה לסופה רק כ - 2,000 שנה מאוחר יותר עם שיבת ציון. בתי המקדש נחרבו ביום תשעה (ט') באב, הראשון בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים ואילו השני בגלל שנאת חינם.

הימים שבין י"ז בתמוז ל - ט' באב נקראים 'שלשת השבועות' או 'ימי בין המיצרים' ובמהלך תקופה זו נהגו ישראל מנהגי אבלות.

הצעה לנקודת מבט:

"בשבועות האחרונים, מאז הגעתי לבית הזה, אני לא מפסיקה לחשוב על רבן יוחנן בן זכאי. אחד היהודים החשובים ביותר בהיסטוריה. מי שברגע האחרון הצליח לחלץ את העם היהודי מירושלים של בית המקדש הבוער - ליבנה של בית המדרש המחבר. ולהמציא אותו מחדש.

אני חושבת על המנהיג הזה, שחי בתוך ירושלים, בתוך מלחמת אחים נוראה, כשבחוץ עומדים הרומאים ומחכים לרגע הנכון להיכנס ולהחריב הכל. מלחמת אחים שהתחילה בגלל ויכוח על היחס לרומאים, אבל הפכה מהר מאוד למלחמה של זהות ושל הכל בכל. מה שאתה חושב על הרומאים - הפך למי שאתה. מה שאת מאמינה שצריך לעשות - זה מי שאת. אם אני לא מסכימה איתכם - אני נגדכם. לגמרי. עד לשפיכות דמים. השנאה שטפה את הכל. בשם השנאה נשלפו סכינים בתוך בית המקדש. בשם השנאה הוצתו מחסני המזון שיכלו להחזיק את העיר במצור. בשם השנאה הגיע הרעב. ועם הרעב הגיע הייאוש.

רבן יוחנן בן זכאי לא היה מהאו"ם. הוא ותלמידיו היו צד למאבק. הם נלחמו בקנאים ובקנאות. אבל בשלב מסוים הוא בוחר אחרת. הוא מבין שבמלחמת האחים כולם כבר הפסידו והוא עושה מהלך מפתיע ופונה לאויב המר שלו. זה שלהבנתו אשם בחורבן המתקרב. אבא סיקרא, מנהיג הקנאים בירושלים. גם אבא סיקרא כבר יודע שמלחמת האחים יותר מסוכנת מהאויב שבחוץ. אבל האיש הזה, שהבעיר את האש, מגלה שהוא כבר לא מצליח להשתלט עליה. האנשים שלו לא מקשיבים לו. השנאה שהוא הפיץ הפכה להיות חזקה ממנו.

יחד, ראש הקנאים וראש המתונים, מצליחים להבריח את רבן יוחנן בן זכאי החוצה מירושלים. לא על מנת להחזיר את הגלגל אחורה - אלא כדי להתחיל משהו חדש. להניח את היסודות ליום שאחרי."

תוכלו גם לצפות בנאום המלא (כעשר דקות):

שאלות לדיון

1. האם לדעתך ח"כ פרידמן מתארת מצב נתון או שאנחנו רחוקים ממציאות זו?

2. האם יש הבדל בין חיי הפרטיים לבין השיח הפוליטי? מדוע?

3. מהם גבולות השיח החברתיים ועל מי מוטלת האחריות לשמור עליהם? איך זה בא לידי ביטוי בשבט שלי?