הימים שאחרי הקורונה | מכתב מהעו"ס התנועתית

אז החיים שלנו נעצרו ונאלצנו להתרגל למציאות אחרת, הפוכה מהרגיל, בה נתבקשנו לריחוק חברתי במקום קירבה וחיבור, לבידוד במקום מפגש קבוצתי וביחד. לפני עידן הקורונה , ניסינו למשוך לתקשורת מקרבת ללא מסכים ופתאום אמצעי התקשורת הכמעט יחידי שהיה לנו , הוא באמצעות מסכים וטלפונים. אז קצת התבלבלנו, מה כן ומה לא, ולרגע הרגשנו שהאדמה מתערערת תחת הרגליים...

קבלנו הנחיות, שמרנו ככל יכולתנו על עצמנו , על משפחותינו ובמיוחד על קבוצות הסיכון ועל המבוגרים שביננו .

כנראה שזה עזר, ובכוחות משותפים נעצרה התפשטות הווירוס המאיים וכנראה שהתקופה המפחידה מאחורינו ואפשר לקחת אנחת רווחה.

והנה אנחנו בעת של חזרה בהדרגה לסוג של שגרה וניסיון למקם את עצמנו בחיים שאחרי הקורונה. כמו לאחר אירוע טראומטי שנפל עלינו, יש רגע כזה, שבו אנחנו מסתכלים מסביב, מסתכלים על עצמנו, מנסים להבין מה קרה, מה עבר עלינו, מה דורש בניה מחדש ושיקום. לאט לאט קמים וצעד אחר צעד, אוספים את עצמנו למציאות החדשה שלנו.

ובמקום הזה, בו אנחנו נמצאים היום, אנחנו מגלים את הכוחות שלנו, מה יצרנו בתקופת המשבר, איך צלחנו אותו ועם כוחות אלו נצא ונמשיך הלאה.

ואם נפגוש את הקשיים והשאלות, תמיד יש שם מישהו/ י לצידנו , מדריך/כה, מלווה, תנועת צופים שנמצאת שם עבורנו, להקשיב, לשמוע ולחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשפר את ההרגשה.

היו עירניים לחברים ולסובבים אתכם, אולי גם הם/ן זקוקים/ות למשהו/י שיהיה לצידם/ן ויסייע להם/ן.

אל תישארו לבד.

שתפו !

אנחנו כאן בשבילכם/ן

מוזמנים/ות תמיד לפנות.

דנית שדה

עו"ס תנועת הצופים.