המגפה כניסוי חברתי: איך תיראה האנושות ביום שאחרי הקורונה?

התכנסות פנימה, טקסי ניקיון והרחקת הזרים - אלה כמה מההתנהגויות שהפכו לפוליטיקלי קורקט החדש בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. כיצד רעיונות שנחשבו ביזאריים קונים אחיזה בציבור רחב, ומה אפשר ללמוד ממגפות עבר על האופן שבו מגפות מחוללות שינוי בחברה יום אחד התעוררה החברה האנושית למציאות אחרת.

תחילה נעשה פוליטיקלי קורקט לומר שאיננו רוצים זרים. נהיה בסדר לסגור בפניהם את הגבול ולהשיב אותם למקום שממנו באו. אחר כך הוכנסו אנשים לחדרים צרים, לפעמים בניגוד לרצונם, והורחקו מהחברה. בשלב הבא התבקשנו להפסיק ללחוץ ידיים, להפסיק להתנשק ולהתחבק, להפסיק לבקר את ההורים המבוגרים שלנו, להפסיק לערוך אירועים חברתיים ותרבותיים. כל תקנה כזאת חותרת תחת האינסטינקטים החברתיים שלנו, ובכל זאת מתקבלת מיד כצו השעה. תרחישים שלא יכולנו לדמיין בעבר הפכו למציאות.

"הקורונה חומסת בהדרגה מהחברה האנושית כמעט כל מה שכרוך בלהיות אנושי", אומרת ד"ר אורנה ראובן, פסיכולוגית קלינית ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה, ממחברי הרומן הפסיכולוגי "המכתב", יחד עם יאיר אלדן (הוצאת כתר, 2016).

"אם בני אדם רגילים להתכנס ולמצוא את הכוח בקואליציות בעת משבר, במקרה הזה ההישרדות היא בלהיות לבד. זה מאוד זר לנו", מוסיפה ד"ר שרון עטיה-קריגר. פסיכולוגית חברתית ומרצה במרכז האקדמי רופין.

אם בתחילת העשור חגגנו את תחילתו של עידן ה-i, עם הופעתם של מכשירים אישיים להגשמה עצמית

כמו i-pad ו-i-phone. אחר כך הגיע שלב ה-WE, כקונטרה לניתוק שהמכשירים איימו לכפות עלינו, שמייצגיו הם We-work , מגורים שיתופיים, כלכלה שיתופית, קהילות אונליין ואופליין. העיקר להיות ביחד. האם הקורונה תסיט את המטוטלת חזרה לעבר ה-i?

לכתבה המלאה מתוך אתר גלובס – לחצו כאן.

נקודות למחשבה (או לדיון עם החניכים):

- מה אתם חושבים/ות על הכתבה?

- האם יש משהו שתפס אתכם.ן?

- האם אתם.ן חושבים/ות שמגפה עולמית יכולה באיזה שהוא אופן להשפיע על החברה?

- איך לדעתכם.ן תראה החברה אחרי הקורונה?

- איזה דברים יכולים להשתנות בשבט שלנו בגלל השינוי בהרגלים האלה?

- מה ישתנה לטובה ומה ישתנה לרעה?