• מח' הדרכה

הצעה לנקודת מבט: די לאלימות כלפי נשים!


אזהרת טריגר- שיח על אלימות בכלל ואלימות נגד נשים בפרט, בתוך המשפחה או בקשר זוגי, עשוי לעורר תגובה רגשית חזקה, מבוכה זיכרונות לא פשוטים מהעבר ואפילו מההווה. לכן, חשוב שכל מי שמגיע.ה לפעילות י. תדע על נושא השיחה מבעוד מועד. בנוסף, יש לפתוח את הפעילות באזהרת טריגר: נדון היום בפעילות על אלימות נגד נשים, אני מצפה מהקבוצה לקיים שיח מכבד ולא שיפוטי, להשאיר את הציניות מחוץ לשיח. כמו כן, אני מזמינה את מי שרוצה לצאת באמצע להתאוורר מבלי שנשאל שאלות. לפעמים במהלך הפעולה או אחריה חניכים/ות פונים למדריכ.ה לשתף בדברים שחוו, חשוב להיות קשובים וערניים להתנהגויות או תגובות שעלולות להעיד על פגיעה. במקרה שכזה, יש לפנות למרכז/ת השבט בכדי לוודא כי אנו נותנים את המענה המיטבי לכל מקרה.

חשוב לזכור- אנו מקפידים/ות לייצר מרחב בטוח במהלך הפעילות, שומרים את הדברים שנאמרים על ידי החניכים/ות, מכבדים את דברים שנאמרים ומביעים רגישות גבוהה נטולת שיפוטיות או ציניות.

רקע למדריכים/ות

בשנה שעברה התקיימה מחאת הנשים הגדולה ביותר שהתרחשה במדינת ישראל תחת הכותרת "אני אישה אני שובתת". עם זאת, התחושה היא שמצב הבטחון האישי של נשים בישראל לא השתנה. 13 נשים נרצחו בשנה החולפת על ידי הגברים בחייהן, 7 נשים נרצחו מתחילת שנת 2020, 3 נשים רק בחודש וחצי האחרונים!

רצח נשים הוא רק קצה הקרחון של בעיה שורשית ורחבה בהרבה הנוגעת לכל תחומי החיים: החל מהיעדר תחושת הביטחון הבסיסית בהליכה ברחוב, דרך תרבות האונס, ההקטנה וההשפלה במסרים שמועברים לנשים ולנערות כבר מילדות, אלימות מינית שנמצאת בעבודה, במסגרות לימודים ובכל מקום, ועד לאלימות במשפחה שמתרחשת במרחב הביתי והסגור- זה שאמור להיות בטוח ומוגן. אלימות נגד נשים חוצה גילאים, שכבות סוציו-אקונומיות, סטטוס אזרחי והגדרות דתיות. לצערנו הרב, אף אישה אינה חסינה או מוגנת.

חשוב להדגיש, כי כמחצית מהנשים שנרצחו בשנתיים האחרונות הגישו תלונות למשטרה בגין אלימות נגדן, אך לא קיבלו מענה מספק שימנע את מותן. עוד חשוב להבין, כי רצח הוא הביטוי הקיצוני ביותר לבעיה שממדיה מבהילים: על פי מדד האלימות של ויצ"ו, בישראל חיות כיום כ-200 אלף נשים מוכות וכחצי מיליון ילדים שהיו או עדיין עדים לאלימות במשפחה. בכל יום נפתחים בממוצע 50 תיקים בגין אלימות במשפחה ובסך הכל יותר מ 13- אלף נשים נפגעות אלימות טופלו בשנה האחרונה ברשויות השונות. התחושה היא שכל עוד דוחה הממשלה את ההוצאה לפועל של תוכניות מניעת אלימות נגד נשים- עוד אישה משלמת את המחיר בחייה.

חומרים להרחבה:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001308668

https://www.haaretz.co.il/news/education/1.8823939

נתונים מאתר השב"כ (מוזמנים לבדוק) משבע השנים האחרונות, מעידים כי הנתון הממוצע בשבע השנים האחרונות הוא 11 אזרחים הרוגים מפעולות המוגדרות כטרור (לאומני/ בטחוני). אין נתונים על התפלגות מספר הנשים והגברים ביניהם, אבל אפשר להעריך שמדובר בחצי חצי - כמספרם באוכלוסייה. כלומר סיכויה של אישה להירצח בישראל על רקע מגדרי גבוהים פי ארבע (פי ארבע!) מסיכויה להירצח באירועי טרור.

ü האם נתונים אלה גורמים לכן/ם לחשוב אחרת על הפערים העצומים בין המשאבים האדירים שמוקצים ללוחמה בטרור הלאומני, לעומת המשאבים ה(לא) מוקצים ללוחמה ב"טרור המגדרי"?

חלק א'- הסבר, דיון בשאלה

· האם שמעתם.ן בחודש וחצי האחרונים על רצח של נשים?

· האם שמעתם.ן על המאבק באלימות נגד נשים שמתקיים השבוע?

נשתף ונסביר לחניכים/ות על האלימות נגד נשים ועל הבעיה השורשית והרחבה יותר שקשורה בכל תחומי החיים (נמצא ברקע למדריכים/ות)

נקיים סבב שיתוף סביב השאלה- מהי אלימות מגדרית?

(אלימות מגדרית- אלימות המתקיימת על רקע של מגדר. על בסיס המבנה החברתי הלא שיוויוני בו נשים חלשות מגברים)

הערה למדריכ.ה: לדבר על אלימות נגד נשים כמאבק משותף - לנשים, גברים ולכל שכבות האוכלוסייה.

חלק ב'- פירוק וייצוג

נעשה שיתוף מסך בזום של סיסמאות מהמחאות האחרונות (נספח 1) ונבקש מהחניכים/ות לבחור סיסמא שהם.ן מתחברים/ות אליה או מכעיסה או מעוררת בהם.ן רגש כלשהו. (אופציה נוספת- ניתן לשלוח להם בווטצאפ את הסיסמאות)

נערוך סבב של התייחסות לסיסמאות + פתיחת לתגובות של הקבוצה.

נקודות לדיון:

  • של מי המאבק? איזה ציבורי נשים התחברו למען המאבק? מה מחבר אותן? [משותף לנשים ולגברים, משותף למגזרים ומעמדות שונים]. מדובר בבעיה רחבה מאוד ונפוצה מאוד, חוצת מגזרים ומעמדות.

  • איך לדעתכם.ן גברים ובנים קשורים למאבק?

  • למה לנשים קשה להרגיש בטוחות במרחב הציבורי והפרטי? של מי האחריות לכך?

  • אילו ביטויים יש לאלימות נגד נשים? מילולית, רגשית/ נפשית, כלכלית (למשל בבית- כשבן זוג שולט בכסף, סוגר את הגישה לחשבון הבנק המשותף וכד') פיזית, מינית...

  • למה לדעתכם.ן הממשלה והרשויות לא שמים את המאבק באלימות נגד נשים בסדר עדיפויות גבוה ? למה לא מקדישים תקציבים ראויים לכך?

  • איזה תחושות עולות בכם.ן בעקבות מה שעברנו עכשיו?

  • מה אנחנו יכולים/ות עשות בשביל לשנות את המצב?

להרחבה: פוסט של יעל שרר מהלובי למלחמה באלימות מינית

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10158398357139312&id=834654311

סיסמאות מהמחאות:

1. זה לא מקרה פרטי אם זה קורה שוב ושוב

2. זה לא רומנטי או מקרי, זה טרור מגדרי

3. חדשה מרעישה- מסוכן להיות אישה

4. עשרים נשים מידי שנה, איפה איפה המדינה?

5. הדם שלי אינו הפקר, איפה איפה השוטר?

6. נשים דורשות בטחון ברחובות

7. עוד קרבן של אלימות, אל תתנו לנו למות

8. כבוד השר אתה נרדם וזה עולה לנו בדם

9. גם אני אחת מתוך אחת

10. די לסגור ת'מקלטים איפה כל התקציבים?

11. נאבקות, נאבקים באלימות נגד נשים

נספח 1 – ניתן להוסיף ולפרט יחד עם הקבוצה אחרי כל סיסמא

1. זה לא מקרה פרטי עצוב אם זה קורה שוב ושוב

אלימות כלפי נשים היא תופעה חברתית רחבה- היא מופיעה בכל המגזרים, בכל סוגי האוכלוסייה. הבחירה של גברים לגלות אלימות כלפי נשים לא קשורה לאופי האישי שלהם אלא לחברה שבה הם התחנכו וחיים. לכן הפתרון צריך להיות חברתי, רחב ומניעתי ולא להתייחס אליו כבעיה פרטית של אישה ספציפית.

2. זה לא רומנטי או מקרי, זה טרור מגדרי

מה זה טרור מגדרי? השנה, עד כה, נרצחו 7 נשים בידי בן זוג, ידיד, בן זוג לשעבר או קרוב משפחה. בשנה שעברה נרצחו 13 ושנה לפני 25 נשים בנסיבות דומות. כל הנרצחות נשים, כל הרוצחים גברים. הנתון הזה מלמד אותנו שיש דבר כזה "אלימות מגדרית". אלימות מגדרית היא סוג של אלימות שמתרחשת בגלל מגדר (אם יש צורך נסביר מה זה מגדר)- האופן שבו החברה מלמדת בנים שהם צריכים להפגין חוזק ולפתור קשיים בצורה כוחנית או להפגין שליטה על ידי פגיעה בנשים על מנת להיחשב כגברים.

3. חדשה מרעישה: מסוכן להיות אישה

האם באמת יותר מסוכן להיות אישה מאשר גבר? כמו כל אלימות, גם אלימות מגדרית מאופיינת בחזק שפוגע בחלש כדי להעצים את הכוח והשליטה שלו. לכן אלימות מגדרית יכולה גם לפגוע בגברים שנמצאים במעמד חלש יותר כמו גברים בקהילה הלהטבק"ית או גברים שמערערים על התפיסה המקובלת של גבריות. למרות זאת, נשים הן הנפגעות העיקריות

4. עשרים נשים מדי שנה, איפה איפה המדינה?

האם למדינה יש חלק בכך? האם יש לה תפקיד בהפסקת האלימות? נראה שהמדינה נכשלת בטיפול במקרי אלימות כלפי נשים. גם כאשר נשים פונות למוסדות המדינה לקבל עזרה הן לא מקבלות מענה. כמחצית מהנשים הנרצחות בשנתיים האחרונות הגישו תלונות למשטרה בגין האלימות נגדן, אך לא קיבלו מענה מספק שימנע את מותן. בשנה שעברה פורסם דוח של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית המתבסס על נתוני המשטרה והפרקליטות שחשף כי 84% מהתלונות על אלימות מינית נסגרות במדינת ישראל ללא הגשת כתב אישום. כמו כן, נכתבה תכנית לאומית למיגור אלימות כלפי נשים שהייתה יכולה לצמצם בהרבה מקרי אלימות ולתת סיוע וטיפול נרחב לנשים נפגעות, אך טרם הועברו תקציבים למימושה.

5. הדם שלי אינו הפקר, איפה איפה השוטר?

6. נשים דורשות בטחון ברחובות

7. עוד קרבן של אלימות, אל תתנו לנו למות

8. כבוד השר אתה נרדם וזה עולה לנו בדם

9. גם אני אחת מתוך אחת

האם כל הנשים נפגעות? האם כל הגברים נפגעים? ברמה כזו או אחרת רבים מאיתנו חווים אלימות. אלימות יכולה לבוא לידי ביטוי במגע, בדיבור, בשליחת סרטונים, טקסט או תמונות. היא יכולה להיגרם על ידי אדם זר אך ברוב המקרים הפוגע הוא אדם מוכר. חשוב לשאול את עצמנו- מה ניתן לעשות במקרים כאלה? איך ניתן לעזור אחד לשנייה ולמי לפנות כשזה קורה?

10. די לסגור ת'מקלטים, איפה כל התקציבים?

נכתבה תכנית לאומית למיגור אלימות כלפי נשים שהייתה יכולה לצמצם בהרבה מקרי אלימות ולתת סיוע וטיפול נרחב לנשים נפגעות, אך בשנה שעברה הכנסת הצביעה לא לתקצב אותה ב50 מיליון שקל. כמה ימים לאחר מכן אושרה הגדלה של תקציבי הפנסיות של אנשי הבטחון ב-22 מילארד שקלים. כלומר- הממשלה לא חושבת שאלימות כלפי נשים היא חשובה מספיק כדי לשים אותה בראש סדר העדיפויות. הטיפול במקרי האלימות והמניעה שלהם נותרו לארגונים התנדבותיים חסרי תקצוב.

גם כאשר אושרה לבסוף תכנית לאומית למאבק באלימות נגד נשים (לאחר המחאה בשנה שעברה)- התקציבים טרם הועברו.

11. נאבקות, נאבקים באלימות נגד נשים

האם גברים צריכים גם להיאבק באלימות נגד נשים? בוודאי! קודם כל כי קיימים גברים

רבים שאינם נוהגים באלימות וחשוב להם לדאוג לביטחון של נשים. ככל שיהיו שותפים רבים יותר למאבק- כך יש לו סיכוי גדול יותר להצליח. שנית, גם גברים נפגעים לפעמים מאלימות מגדרית.