הצעה לנקודת מבט: חרם חברתי

כמדריכים לא פעם אנחנו נתקלים במצבים חברתיים שונים בין החניכים בקבוצה: מריב שטותי על בחירת הצבע או השם לקבוצה ועד אלימות מסוגים שונים (הצקות, אלימות פיזית או מילולית, בריונות מסוגים שונים ועוד...). בקצה המנעד של האלימות נמצא מצב קיצוני וחריג והוא: החרם החברתי.

חרם חברתי הוא אירוע טראומטי עבור הילד המוחרם וחוויה מזיקה לילדים המחרימים. הילד המוחרם עובר חוויה של דחייה, המעוררת בו תחושות קשות של בדידות, בושה ואשמה, ויכולה להותיר בו צלקות של פגיעה בדימוי העצמי ולפגוע בדרך בה הוא חווה ומקיים יחסים בינאישיים. החרם בדרך כלל מאורגן על ידי ה"מקובלים" בקבוצה כדרך לשמור על המעמד הגבוה שלהם בקבוצה, שלא כמו הצקות פיזיות הנעשות בדרך כלל על ידי הבריון הכיתתי. החרם עשוי להיות מלווה בשמועות, בהצקות, בסחיטות ואף באלימות פיזית. ככל שהקבוצה סגורה ומלוכדת יותר, כך כוחו של החרם גדול יותר.

בימים אלו כשהחניכים שלנו רוב שעות היום מול המסך (בוואצאפ, בשיחות ZOOM או סתם משוטטים ברשת ובפורומים השונים...) וגם ככה נמצאים במצב של בדידות, ישנם ילדים רבים שחווים בריונות ברשת שלעתים גוררת אחריה התחלה של חרם חברתי. ישנם גם ילדים שלצערנו הרב חווים את החרם עוד קודם להגבלות משרד החינוך ועכשיו מרגישים בודדים אף יותר.

הצעה לנקודת מבט בנושא חרם חברתי לכל השכבות:

מתודה ראשונה: השראה:

נעשה שיתוף מסך ממחשב המדריכ.ה ונפתח בסרטון

מתודה שנייה: דיון בשאלה

נקודות לדיון:

1. מי מכיר.ה את הסרטון?

2. מה הוא מעורר בכםן?

3. מה אפשר לעשות במקרה של חרם בכיתה? האם עלינו להתערב?

4. כיצד עלינו להתערב? מה אני יכול.ה לעשות במקרה של חרם על חבר.ה לכיתה/קבוצה?

5. לשכב"ג – מה האחריות שלנו כמדריכים ומדריכות כשיש חרם בקבוצה? מה עלינו לעשות?

6. מי השותפים שלנו במניעת חרם בקבוצה?

*לסיום – בקשו מהחניכים ומהחניכות לעקוב באינסטגרם אחרי #לאעומדיםמהצד ולשלוח בקבוצת ווטסאפ את הטיפ שהםן הכי אהבו שמפורסם שם.