הצעה לנקודת מבט: מעמדם של הקשישים בישראל

נקרא את השיר של יהונתן גפן ונשאל את השאלות הבאות:

· כיצד באה לידי ביטוי בשיר מציאות של חברה הנוטשת את הזקן?

· מה לדעתכםן קרה לנו כחברה שאפשרנו שהקשישים שלנו הפכו להיות "אוכלוסייה שקופה"?

· מה העמדות שלנו כלפי הקשישים?

· מדוע נמשכת הילדה לסיפור על הזקן ומדוע הוא מעורר בה רגשות עזים?

· האם יש לנו אחריות על המצב של הקשישים היום? אם כן, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את מעמם של הקשישים בחברה כ"אוכלוסייה שקופה"?

· הקשישים כיום בתקופת הקורונה חווים בדידות, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעודד אותם?

*מומלץ לסיים באווירה חיובית ולעודד את החניכים והחניכות להתקשר לשאול לשלומם של סבא וסבתא 😊

סבא אברם/ יהונתן גפן

ערב אחד לפני השינה ביקשה ענת לשמוע עוד הפעם

ובקול רם את מה שאמא שלה הייתה מספרת על סבא אברם

אברם הזקן גר לבדו

בקצה הר הכרמל הוא גר לבדו

לבדו

לבדו

ואין איש בבקתה הקטנה מלבדו

ואף אחד לא יודע מה הוא עושה,

ואם הוא שמן או דווקא רזה

אם הוא אוהב תמיד לדבר או אם הוא בכלל שתקן

אם יש לו זקן או אם אין לו זקן

ופעם ירד בנהלל גשם חלש מאוד

ואמא אמרה

שאולי הגשם הזה הוא דמעות

של סבא אברם הזקן