חינוך בעידן הדיגיטלי

בשבוע האחרון, מאז שהתקבלה החלטה על הקפאת הפעילות התנועתית הפרונטלית בעקבות ההנחיות הבריאותיות, קורה דבר מאוד מעניין בתנועה. מתנועה שמתגאה בכך שאחד הדברים היפים בה הוא הוצאת מי שמוגדרים.ות בימנו כ"דור המסכים" מתוך המסכים ומהמרחב הווירטואלי והבאתם למפגש פנים מול פנים עם חניכים.ות נוספים.ות, בני.ות נוער, מדריכים.ות וכו' הפכנו לתנועה שקוראת ומעודדת את אותו "דור מסכים" להימנע ממפגשים ולקיים פעילות במרחב וירטואלי-דיגיטלי.

מהות ולב העשייה שלנו כפי שאני רואה אותה היא מפגש אנושי. קשת המפגשים היא כמובן מגוונת מאוד בין אם זה פעולה, ישב"צ, ישיבת שכב"ג, פורום, טיול, מחנה, לכולם גורם משותף אחד והוא עצם קיומו של מפגש אנושי. המשתתפים.ות במפגש גם הם מגוונים.ות ומשתנים.ות בין אם זה חניכים.ות ומדריכ.ה, צוותי הדרכה, צוותי פעילימ.ות , מרכזימ.ות צעירימ.ות ,מרכזימ.ות בוגרימ.ות, מדריכי.ות שכבה ועוד. כלומר:

קיומו של מפגש אנושי הוא שיוצר את המשמעות שלנו כתנועת נוער.

ולכן, ההנחיה הלאומית שניתנה על ידי הגורמים הממשלתיים של להימנע ממפגש אנושי ככל שניתן על מנת למנוע הדבקה ולנצח את הנגיף מאתגרת מאוד את משמעותה ועצם המשך פעילותה של תנועת הנוער במצב חירום כזה.

ובעת צרה, שבה המשמעות שלנו כתנועת נוער הוצבה בפני האתגר הכי גדול שאני לפחות נתקלתי בו (ואני מניח שעוד רבים.ות וטובים.ות לפני), קראנו לעזרת חבר שלרוב אנו מתייחסים אליו כאיום על הפעילות שלנו או אויב אותו אנו רוצים לנצח ולהתגבר עליו: סמארטפון, טאבלט, מחשב או בשם כולל טכנולוגיה. המאמץ שלנו בשגרה מתרכז בלהוציא את דור המסכים מהמסך, להביא אותם.ן לפעילות עם סנדה וחבל ולא עם פלאפון חכם ואצבע מחליקה, המחמירים.ות מביננו אף מנחים שאין להיכנס לפעולה עם פלאפון ומאמצימ.ות שיטות כמו קופסת פלאפונים.

וכעת מה? הנחיות תנועתיות לעודד שכב"ג לקיים פעילות במרחב וירטואלי, מפגשי חניכימ.ות ושכב"ג באינסטרגם, שיתופים המוניים ברשת על יוזמות, פעולות, הפעלות, חידונים ותחרויות במרחב וירטואלי, אתר הדרכה תנועתי חדש ל'הדרכה מרחוק' והיד עוד נטויה. כלומר:

הגורם שמאתגר את הפעילות שלנו בשגרה הוא כעת הגורם שמחזיק ומקיים את הפעילות שלנו בחירום.

מיכה גודמן בספרו "חזרה בלי תשובה" מביא אבחנה והשוואה מעניינת של ההוגה ניל פוסטמן: "מטופש להיות נגד טכנולוגיה. להיות נגד טכנולוגיה, קובע פוסטמן, זה כמו להיות נגד אוכל. אי אפשר להתנגד לטכנולוגיה ממש כשם שאי אפשר "להתנגד לאוכל". אבל, על אף שמטופש להיות נגד אוכל, שאלות כמו "כמה צריך לאכול", "מה ראוי לאכול" ו"מתי כדאי לאכול", הן שאלות סבירות. באותו אופן, על אף שמטופש להיות נגד טכנולוגיה, בהחלט סביר לשאול שאלות על האופן שבו אנחנו צורכים טכנולוגיה: כמה לצרוך, מה לצרוך ומתי"

אז נכון, במצב הנוכחי אין ספק שאנחנו הולכים לצרוך המון טכנולוגיה ובעודי כותב רצים ברשת מאות רעיונות להפעלות במרחב הדיגיטלי, ואנו כאמור מעודדימ.ות ודוחפים זאת. אבל אולי התקופה המורכבת הזו תגרום לנו גם להבין דבר או שניים על צריכת טכנולוגיה גם כשנשוב לימים כסדרם- כאשר לב העשייה שלנו של 'מפגש אנושי' יחזור לפעום. אולי נצליח לפצח את המורכבות של חינוך בעידן הטכנולוגי ולמצוא את דרך המלך שבין התופעות וההשלכות של הטכנולוגיה אותם אנו רוצים למגר או לצמצם לבין הדברים שראוי וכדאי לנו לנצל אצל האויב-חבר הטכנולוגי שישרתו את טובתו של החינוך שלנו.