טור דעה – תרבות, אלימות וגזענות.

מאת: אוהד שוורץ, רכז הקיימות התנועתי

לפני שיתוף תור הדעה חשוב לי להבהיר כי אין לי כל תחושה אובייקטיבית או דעה קדומה על מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. אני מאמין שבית"ר ירושלים זה מועדון מפואר עם היסטוריה ומסורת, המייצג את בירת ישראל בכבוד בענף הכדורגל.

ביום שני, 18.10, התקיים באיצטדיון בלומפילד בתל אביב משחק כדורגל כחלק מהמחזור ה-6 בליגת הבורסה לניירות ערך (ליגת העל) שהפגיש בין שתי קבוצות שמאוד מזוהות ביריבות שלהן: הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים. היריבות היא לא הסיפור. הפועל תל אביב ניצחה בתוצאה 1-0 בתוספת הזמן של המשחק. גם זה לא הסיפור.

בדקה ה-56' למשחק נכנס מחליף בבית"ר ירושלים, יוסוף קמסו מארה – כאן מתחיל הסיפור.

אלירן מוצפי הוא דמות דמיונות אך עם זאת מציאותית לחלוטין, המשתתפת בסדרה "קופה ראשית" בערוץ כאן 11. הוא בן 25, עובד בסופר שפע יששכר – סניף יבנה, הוא סדרן המדפים בסופר, אוהד בית"ר ירושלים ובנוסף – חבר בארגון האוהדים "לה פמיליה", תכף נדייק את המושג ארגון אוהדים.

מה קשור אלירן מוצפי ליוסוף קמסו קארה? קודם כל שניהם שחקנים, האחד במגרש כדורגל והשני בטלוויזיה. דבר נוסף הוא ששניהם קשורים לבית"ר ירושלים והדבר האחרון הוא ששניהם רוצים בטובתה. הטובה של הקבוצה לא עולה בקנה אחד אצל שני השחקנים.

יוסוף קמסו קארה הוא שחקן זר ממדינת גינאה, והוא מוסלמי. אני לא יודע אם אי פעם נתקלתם במשפט "בית"ר טהורה לעד", אבל הוא מיצג בדיוק את התפיסה של ארגון "לה פמיליה" בחוסר היכולת של יוסוף קמסו קארה ללבוש את מדי הקבוצה ולשחק בשורותיה.

בקופה ראשית (לא אמרתי עד עכשיו אבל חובה לראות את כל הסדרה בלי שום קשר לכתבה), אלירן מוצפי פוגש בעובד הכללי המסור – ראמזי עבד ראמזי, הלא הוא – מוסלמי, ערבי. למי שלא צפה, ראמזי הוא נשמה אחת טובה שכל כולו הוא טובת הסופר (מוכר לנו מכמה שורות למעלה?), אלירן במשך מספר סיטואציות לא מצליח לקבל את ראמזי וטוען עליו שהוא "מסוכן" ומוסיף לכך כמה מילים לא מרשימות ומפרגנות במיוחד.

ראמזי מצידו, לא מוותר. מנסה להבין מדוע אלירן לא מתחבר אליו וכמו שהוא לא מצליח להבין – אחרים לא מצליחים להסביר.

בדיוק כמו בסיטואציה הזו ששירה התכוונה להמשיך להגיד פה לראמזי, אבל הובכה, "מוסלמים/ערבים", אבל לא הצליחה להשלים את המשפט.

ביום שני באיצטדיון בלומפילד בדקה ה-56' החליטו ארגון "לה פמיליה" להפסיק לעודד את הקבוצה כי נכנס למגרש שחקן שהוא מוסלמי. כמה אוהדים החליטו להמשיך לעודד כי הם רצו בטובת הקבוצה ונקלעו כתוצאה מכך לתגרה אלימה שהוצתה ע"י אנשי "לה פמיליה", מכיוון שברגע זה המנטרה "בית"ר טהורה לעד" מחולל על המגרש.

עולם התרבות, הן מבחינת הטלוויזיה והן מבחינת הספורט הציג לנו את יסודות האלימות שלא מרפים מהעולם בעקבות לאום.

מזלנו שהביקורת לא איחרה לבוא.

הרי קופה ראשית ככולה הינה סאטירה של מצבים המבקרת את המרחש בחיי היום-יום של המדינה שלנו ומזוקקים לסופר, מקום חוויתי בסיסי בחיינו בחברה המודרנית.

והביקורת מבית"ר חריפה פי כמה וכמה, ראשי המועדון ומספר לא מועט של אוהדים גינה את הפעולות האלימות של הארגון "לה פמיליה". אלי אוחנה, יו"ר והמנהל המקצועי של הקבוצה אמר כנגד "לה פמיליה": "הגיע הזמן לומר - אנחנו לא רוצים אתכם, אנחנו לא צריכים אתכם, לא יכולים לסבול אתכם, תעזבו אותנו במנוחה. לא צריכים את העידוד, הצבע ואת כל מה שאתם חושבים שהוא נחלתכם הבלעדית, תאמינו לי שנדע להסתדר"

אוהדים אחרים טענו שמאסו בתחושה ביציע, ומקבץ האוהדים שמנהל את עמוד האינסטגרם של המועדון בחר לשים את הכתובת "לא שותקים מול האלימות והגזענות, מחזירים את השפיות ליציעים" בראש הפוסט למכירת הכרטיסים למשחק הבא.

הדרך להיעלמות האלימות היא עוד ארוכה, אני חושב שאנחנו שם מבחינת הביקורת, אבל העשייה באכיפה צריכה להיות נוקשה יותר ולכלול ליווי וחינוך טוב יותר בבתי הספר ובמוסדות הלא פורמליים.

מכאן, נאחל בריאות שלמה לאלו שנפצעו באירוע, נאחל הצלחה גדולה לשחקן יוסוף קמסו קארה בדרכו בבית"ר ובחוויה שלו במדינה שלנו, נאחל לקופה ראשית להמשיך להצחיק ולבקר את המציאות ולתת לנו את הנכונות לדבר עלייה ונאחל לנו, בסימן יום רבין שפתח את השבוע להשתמש בצמד המילים "לא לאלימות" לא כקלישאה אלא ככוונה ולהבין שזוהי באמת "כרסום יסוד הדמוקרטיה".