שיר עידוד

שִׁיר עִידוּד / נֹעַם חוֹרֵב

זֶה שִׁיר עִידוּד לְכָל מִי שֶׁמִתְחָרְפֵן בַּבִּידּוּד לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא בְּמַצַּב רוּחַ יָרוּד לְכָל מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אָבוּד

יֵשׁ לְךָ כָּרֶגַע שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיּוֹת – לְהִתְמַרְמֵר, לְהִישָּׁבֵר, לְהִיגָּמֵר אוֹ לִחְיוֹת

יֵשׁ הֲרֵי דְּבָרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁלִיטָתְךָ יֵשׁ דְּבָרִים יוֹתֵר גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ

וְאוּלַי מִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ כָּל זֶה סִיפּוּר אוּלַי הַיְּקוּם מַעֲבִיר אוֹתְךָ שִׁיעוּר וְהוּא שׁוֹלֵחַ לְךָ מֶסֶר, חָבוּי וּמְרוּמָּז - לְהוֹרִיד אֶת הָרֶגֶל לְרֶגַע מֵהַגַּז לְנַקּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה לְהַסְדִּיר אֶת הַנְּשִׁימָה לַעֲצוֹר וּלְהוֹדוֹת (יֵשׁ לְךָ עַל מָה!)

אָז זֶה זְמַן לְסַדֵּר בַּאֲרוֹן אֶת הַבְּגָדִים לְבַלּוֹת יוֹתֵר זְמַן, רַק אַתָּה וְהַיְּלָדִים לַחֲזוֹר לַחֲבֵרִים אַחֲרֵי שֶׁהִתְרַחַקְתָּ לַעֲשׂוֹת בִּינְג' לַסִּדְרָה שָׁאַף פַּעַם לֹא הִסְפַּקְתָּ

לִדְפוֹק מַגָּשׁ שֶׁל פִּיצָה לִקְרוֹא כַּמָּה סְפָרִים לִהְיוֹת עִם עַצְמְךָ וְלִכְתּוֹב עַל זֶה שִׁירִים לְהִתְקַשֵּׁר וּלְדַבֵּר יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי דַּקּוֹת עִם אִמָּא לִחְיוֹת פָּחוֹת הַחוּצָה וְטִיפָּה יוֹתֵר פְּנִימָה

וְאִם זֶה לֹא עוֹזֵר וְאִם אֲנִי חוֹפֵר וְאִם אַתָּה אוֹמֵר: ״עֲזוֹב אָחִי, שַׁחְרֵר״ אָז שֵׁב בַּבַּיִת, וְיָאללָּה תִּתְמַרְמֵר.

כמה נקודות למחשבה בעקבות השיר:

- איפה אתם מרגישים שאתם יותר כגרע: במצב של "לְהִתְמַרְמֵר, לְהִישָּׁבֵר, לְהִיגָּמֵר אוֹ לִחְיוֹת"?

- באיזה "מירוץ" את.ה מרגיש.ה שאת.ה נמצא.ת? מה העיסוק ש"זולל" לך את הזמן מהדברים שאת.ה רוצה לעשות?

- איזו נקודה חיובית את.ה מוצא.ת בתוך המצב החדש בו אנחנו נמצאים? מה גורם לך להיות אופטימי.ת במצב הזה?