מה אנחנו יודעים על שריפות הענק בהרי ירושלים?

ירושלים, עיר הבירה שלנו, בוערת.

אפשר לספר ולהגיד שבירושלים תמיד מתוח, חיים בעיר הזו אנשים מכל מיני זרמים, דתות, אג'נדות שונות. חיי היום-יום אינם פשוטים, חמים ובעלי מתח. אך הפעם החום אינו נמדד באורח החיים בין האנשים, הפעם החום נמדד בין כלל אזרחי העיר, אזרחי המדינה ואזרחי העולם אל מול האש היוקדת שבערה, שרפה והשתלטה על יערות ירושלים.

לצערנו, אנחנו לא היחידים בעולם שחווים שריפות ענק שכאלו ואין זה מצב של 'צרת רבים – חצי נחמה', צרת הרבים הזו היא תוצאה של התנהגות שלנו – בני האדם. בכתבה שעלתה לפני כחודשיים על משבר האקלים דיברנו על ההצפות, היום התופעה נבצעת בצד ההפוך של הסקאלה: החום, האש, השריפה.

יוון:


טורקיה:



אוסטרליה:





בואו ננסה להבין ביחד כמה דברים:


איך שריפה נוצרת?

שני גורמים עיקריים לשריפות: הראשונה והעיקרית היא בני האדם, מה שמתגלם בטעויות אנוש או מעשי זדון. הסיבה השנייה היא גורם טבעי בדוגמת ברק, התפרצות הר געש וכיוצא בזה.

מעבר לסיטואציה בה השריפה נוצרת, מזג האוויר הוא השפעה ישירה לתחזוק השריפה, מכאן אפשר לתת מבט על משבר האקלים שפוקד את העולם בשנים האחרונות ולהבין כי מצב בו הטמפרטורה הייתה נמוכה יותר ותנאי הרוחות החמות היו פחות עוצמתיות אז ההשתלטות על השריפה הייתה יעילה ופשוטה יותר.


במה שריפה פוגעת?

מעבר למראות הזוועתיים בגווני שחור-אפור, עשן צפוף עם ריח כבד, וחנק בגרון, השריפה גורמת לסחף הקרקע ומקשה עליה לשמש מצע ביולוגי לצומח. בנוסף, השריפה פוגעת פגיעה ישירה בבעלי חיים חסרי ישע וכמובן בגידולים וקרקעות חקלאיים.


האם לשריפה יש ערכים חיוביים?

תאמינו או לא, מנקודת מבט מסוימת יש יתרון, הרבה זנים של צומח שלא הצליחו להגשים את עצמם – הצליחו להתפתח כשפגשו את החום הבלתי נתפס של השריפה.

כצפוי בשריפה הקרובה: האש תעודד את הנביטה של הקידה השעירה ושל מינים שונים נוספים: לוטם מרווני, לוטם שעיר, נטופית שעירה ומיני פרפרניים. הסיבה לכך היא, כנראה, שהאש גורמת להגדלה של חדירות הקליפה של זרעי המינים אלה למים ולגזים. חום האש גורם גם לאצטרובלים של אורן ירושלים להיפתח, ולפזר זרעים רבים פיזור נרחב.


אז שריפה זה טוב? לא.

התופעה של עידוד ונביטה של זנים אלו או אחרים אינה משתווה לגודל האובדן והנזק שנגרם לשטחים, לאוויר ולמחייה באזורי השריפה. הטבע לכשעצמו יודע להוציא את המיטב גם ממצבי קצה אך הוא עדיין יוגדר במצב שיקומי מתמשך לאורח המון זמן.

למעשה אזורי הטבע הנשרפים יוצאים מהומאוסטזיס (יציבות) בהיבט המערך האקולוגי ולכך, יש השפעת אפקט פרפר גדולה על כל המשתמע מכך: גידול, חקלאות, חיי בע"ח וכיוצא בזה.


מה אנחנו כתנועה יכולים לעשות?

את התשובה לשאלה הזו אני משאיר לכם.ן, חישבו ביחד בתוך השכבה, השבט, הגדוד כיצד אנחנו בתור תנועת נוער פעילה יכולים למנף את המצב הקיים ולהיטיב את חייהם של תושבי ירושלים שנפגעו או להחיות את שטח היערות מחדש.

6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול