מה לסוכות ולערך החיים המשותפים?

חג הסוכות הוא אחד מבין "שלושת הרגלים", יחד עם פסח ושבועות, בהם נהגו ישראל לעלות לירושלים. מקור החג הוא מהתורה והוא נחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כ"ג, מ"ב). לסוכות מספר רב יחסית של מצוות ומנהגים ייחודיים: מצווה לשבת בסוכה בכל ימי החג, מצוות ארבעת המינים; אתרוג, הדס, לולב (ענף תמר) וערבה. את מצוות אלו מקיימים גם הגברים וגם הנשים. חג הסוכות נקרא גם חג האסיף (אחרי שני הרגלים הקודמים: פסח= חג האביב ושבועות=חג הקציר).

נקודה מעניינת- סוכות הוא החג היחיד ביהדות שאין לו מאפייני אוכל משלו.

בסיום חג הסוכות, בכ"ב בתשרי, נחוג חג נפרד נוסף בשם "שמיני עצרת". גם חג זה מקורו מהתורה והמצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות בו. בארץ ישראל חל במקביל ליום שמיני עצרת גם חג שמקורו מדברי חכמים בשם שמחת תורה, בו חוגגים בשמחה את סיומה של קריאת חמשת חומשי התורה בבית הכנסיות לאורך השנה- ומתחילים מחדש את הסבב הבא.

בחג מזמין אותנו לעסוק בערכים שונים כמו חיים משותפים, אזור הנוחות, הערכה של מה שיש לנו, שמחה ועוד..

נתמקד רגע בערך חיים משותפים:

בחג הסוכות לוקחים ארבעה מינים שונים מאוד אחד מהשני- שמים אותם יחד ומקיימים בהם את המצווה- האם דבר כזה יכול לקרות גם עם אנשים שונים שחיים יחד? מה מצב החברה שלנו כיום ביחס לקבלת אנשים שונים לחברה אחת?

אפילו בשיר "שלומית בונה סוכה" כתובים שני בתים שמתעסקים בערך חיים משותפים ועל הפוטנציאל שיש לחג הסוכות ביצירת קרבה בין השונים והשונות:

"...כששלומית תאמר הביטו, זה נגמר! יקרה דבר נפלא פתאום: יבואו השכנים כולם בהמונים - ולכולם יהיה מקום

ואז מתוך הסכך יציץ לו ויזרח כוכב בהיר כיהלום: שלום סוכת פלאים מה טוב ומה נעים - שלומית בנתה סוכת שלום!..."

אז מה נוכל לעשות עם זה החג הזה? אולי דווקא כי הרבה מאד זמן לא נפגשנו למפגש פשוט עם הסובבים והסובבות אותנו.

מה תוכלו לעשת כדי לייצר קרבה והיכרות בין השבט לשכניו, בין השכנים.ות שלכם.ן לביניכם.ן?

"אושפיזין"- בחג סוכות ישנה מצוות "אושפיזין" שפירושו אורחים. נהגו להתארח אחד בסוכה של חבירו. הזדמנות טובה לקיים פעילויות גדודיות בתור אורחים אצל אחד מחברי הגדוד.

שתפו אותנו בפעילויות שעשיתם.ן כדי לעודד היכרות וקירוב לבבות!