משבר הקורונה ומשבר האקלים: מה דומה? מה שונה? ומה אנחנו חייבים לעשות בהקדם?
"מחר יהיה חם ומגניב" נותר כעת רק כסלוגן מתוכנית הבידור חדשות שידורי המהפכה של צמד הקומיקאים אסי כהן וגורי אלפי. היום, חודש יולי של שנת 2021, עדיין חם – אבל כבר לא מגניב. גל החום שפוקד אותנו בימים האחרונים לא מסמן רק את הופעתו של הקיץ במרכז הבמה של החופש הגדול, אלא שהחום הזה – מתכוון להישאר להופעת אורח גם בעונות שנה אחרות.
אנחנו עדים בימים אלו לתופעות טבע שתופסות תאוצה עם השנים והופכות שכיחות מעת לעת. כל כך שכיחות, עד שנפתחה בויקיפדיה קטגוריה לאסונות טבע ב2021: שריפות בארה"ב ואוסטרליה, גל חום בצפון אמריקה, גל קור בטקסס, שיטפונות בהודו, קניה ואירופה, מדידת הטמפרטורה הגבוה ביותר בקוטב הדרומי – 18.3 מעלות (!!!).
לפני שנחזור להתמקד בנתונים האלו – חשוב להזכיר שבשנה וחצי האחרונות ישבנו בבית, חיכינו שהקורונה תיגמר כדי שנוכל לצאת החוצה, להיות כשבט אחים ביחד, לבנות מבנים, לטייל בשמורות הטבע ולנשום אוויר הרים לרווחה.
הקורונה שמה לעולם תמרור עצור, התמרור היה ברור, חיידק תוקף וקיים שאיננו חסינים אליו. לרוב העולם היה מאוד מובן שצריך לשנס מותניים ולהילחם בנגיף, בהתבודדות, בהתנהגות חדשה של מרחק, של סגר, בתוספת של אמצעי מיגון כאלו ואחרים – וכך היה. הגענו למצב שכמעט המגפה הארורה נגדעה מחיינו כי שיתפנו פעולה: התחסנו, שמרנו מרחק, הלכנו עם מסכות וכיוצא בזה.. כבר הגענו למצב שכל מה שנסגר עלינו – נפתח שוב לפעילות.
לקורונה ולמשבר האקלים יש מישורים מקבילים אך גם מנוגדים. התוצאה הסופית של כל אחד מהם היא קשה, נגיף תוקפני אל מול זעם הטבע. הבעיה העיקרית היא ההבדל המנוגד ביניהם – את התרומה השלילית לקורונה היה אפשר לראות בקלות, כלומר, אילולא מישהו יצא ללא מסכה מהבית למקום הומה אדם – שלא יתפלא כאשר ידווח שנדבק. להבדיל, כאשר אותו אדם ישתמש בכלי חד פעמי ויזרוק אותו, האם יקרה אסון אקלימי באותו רגע? סביר להניח שלא. אלא שבעת קליטתו של כלי החד"פ באדמה ובמהלך ייצורו - נפלטים גזים רעילים, אלו מובילים להתחממות כדור הארץ, מה שמוביל להתחממות גלובלית ושינויים אקלימיים היוצרים אסונות טבע.
הקורונה לעומת משבר האקלים שפוקד אותנו ומביא עימו את התופעות-אסונות שציינו קודם, הייתה יחסית עדינה, כי את משבר האקלים – לא נוכל לקחת צעד אחורה.
כבר אמרנו כמה התגעגענו לחיים בחוץ, לטיולים, למחנות הקיץ – תראו את מחנה הקיץ של בלגיה:
תמונות אלו הן למעשה התוצר הסופי של אפקט פרפר, היכן מתחיל האפקט? בהתנהגות שלנו ובאחריות האישית שלנו. אם ההתנהגות שלנו תמשיך להיות לא אחראית ולא מתחשבת בכדור הארץ שלנו, אנחנו נמשיך לספוג את זעם איתני הטבע. האחריות האישית של כולנו תוביל לתודעה של התנהגות מקיימת בקרב חברינו, שבטנו, עירנו עד לכדי שינויים במדינתנו, בעידוד תרבות צריכה בריאה, בשימוש נכון במשאבים, בשיתופיות ובאכפתיות הדדית אחד כלפי השנייה.
מכאן, שאם היה לכל אחד ואחת בעולם חשוב להתגייס למלחמה בקורונה, אז על אחת כמה וכמה – אנחנו צריכים כל אחד ואחת במלחמה כנגד משבר האקלים. זאת בכדי שיום אחד, לא יעצרו לנו את מחנות הקיץ, את הטיולים, את החיים, שוב.