• מח' הדרכה

נקודת מבט בנושא עיקרון הטבע

לתכנים נוספים בנושא הקיימות לחצו כאן.

מתודה ראשונה: ייצוג

נקרא יחד את הטקסט של עמוס עוז "אהבת הארץ: נגד שמירת הטבע"

לפני שנקריא את הטקסט נבקש מהחניכים/ות להתעכב על הכותרת ולכתוב מה הם חושבים/ן עליה, מה היא גורמת להם/ן להרגיש ואיזה שאלות היא מעלה בהם/ן

אהבת הארץ: נגד שמירת הטבע / עמוס עוז

ועכשיו הגיע תורו של וידוי נורא. אני מתנגד לשמירת הטבע. עצם האידיאל של "שמירה" אינו מקובל עליי כמעט בשום תחום מתחומי החיים. לא באנו לעולם כדי לשמור או לשמר איזה דבר : מצוות, מעשי אבות, טבע או מורשת תרבות. יש איזה עיוות בכל מסורת ובכל הלך נפש אשר במרכזו עומד מעשה של שימור". אין אנו יורשיו של מוזיאון, ולא באנו לעולם כדי להסיר בסבלנות את האבק מעל מוצגים או כדי לצחצח את הזגוגיות ולהוליך להקות של מבקרים הולכים על בהונותיהם משכיית חמדה לשכיית חמדה. אין אנו קיימים אך ורק כדי לשמר : מסורת אבות או פלאי טבע, זיכרונות ילדות או חפצי קודש. פן יהיו חיינו לחיי פולחן. העולם אינו מוזיאון. גם הטבע אינו מוזיאון. גם התרבות אינה מוזיאון, מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו. גע באבן, גע בחי, גע בזולת.

כיצד לגעת? אם הייתי צריך לסכם זאת על רגל אחת ובמילה אחת, הייתי אומר : באהבה.

איש ואישה באהבתם נוגעים זה בזה ואף משנים זה את זה דרך אהבתם. וכן הורה וילדו. אחים ואחיות.אדם וחברו. אדם ותרבותו, מורשת אבותיו. אדם ובית מגוריו.

בתנאי שהנגיעה והשינוי יהיו הדדיים, "דו-סטריים": בעוד אתה משנה את הנפשות הקרובות לך או את סביבתך או את נופיך, היה מוכן להינגע ולהשתנות על-ידם. בעוד אתה מעצב את העולם, הנח לעולם לעצב אותך.

ארץ ישראל אינה המוזיאון של אלוהים. שום מקום אינו המוזיאון של אלוהים. שום זולת או חפץ, חי או דומם, אינו חפץ של פולחן. מותר לגעת ומותר לשנות, כל עוד אתה עצמך מוכן להינגע ולהשתנות.

זמן: 5 דק' | נספחים: הטקסט-אהבת הארץ: נגד שמירת הטבע | ציוד: אין |

מתודה שנייה: דיון בשאלה

· נחזור למה שביקשנו מהחניכים/ות לכתוב על הכותרת של הטקסט ונבקש מהם/ו לשתף

· לאחר קריאת טקסט האם השתנתה דעתכם?

· האם יש משהו מפתיע באופן שבו הכותב מתעסק ב"שמירה על הטבע"?

· מה הוא מנסה להעביר לנו בכתיבה שלו?

· מתוך הטקסט מה אנחנו לומדים על 'עקרון הטבע'? שהוא חלק מ10 עקרונות הקיימות של התנועה. מה המסר המרכזי?

· כיצד למעשה עמוס עוז אומר לנו 'לשמור על הטבע'? מהו המרכיב המרכזי?

· כיצד הכתוב משנה את התפקיד שלנו ביחס לטבע?

· נקדיש קריאה נוספת לחלק המודגש ונשאל את החניכים/ות: מה דעתכם/ן? איך אמורים להיראות יחסנו עם הטבע?

הערה למדריך/ה: לעשה, עמוס עוז משנה לנו את יחסי הכוחות בחשיבה על שמירה על הטבע. אנחנו מורגלים לחשוב על הטבע כמעין חפץ שצריך לשמור עליו שלא יהרס, יפגע, לנהוג כלפיו בזהירות ושיש חוקים לגביו". כלומר, עקרון הטבע מדבר על ההתנהלות שלנו כבני אדם בהרמוניה וסנכרון עם הטבע, מתוך אהבה והדדיות ולא כבעלים של הטבע ומתוך כך לשמור עליו. אנחנו לא שומרים על הטבע כי הוא שלנו, אלא אנחנו חלק מהטבע וכדי לאהוב אותו, ממש כמו ביחסים, בסיס מערכת היחסים שלנו הוא בהיכרות איתו, בפליאה ממנו מתוך כך נצמח ביננו אהבה אמיתית שנעזור לנו להסתכל על עצמנו כחלק בלתי נפרד מהטבע ולא כטבע כחלק מחיינו. נק' זו משנה את האופן בו אנו 'משתמשים' בטבע, לא מתוך בעלות או מתוך צרכנות בלתי פוסקת של המשאבים שלו, אלא מתוך שייכות, כבוד, הנאה ואהבה.

· לסיום, נעבור יחד עם החניכים/ות על עקרון הטבע מתוך 10 עקרונות הקיימות של התנועה:

טבע:

שמירת טבע, חיבור ואהבה אליו. הטבע הוא מקום הגידול של כל המינים בעולם. כולנו חלק מהטבע ועלינו לחנך לחיבור והכרות עם הטבע. חלק מהשינוי שאנחנו רוצים לקדם הוא חיבור מחודש לטבע. החיבור לטבע כצופים הוא אחד מהבסיסים שלנו. הכרות עם הטבע מסייעת לאדם להבין את חשיבות השמירה עליו וכן מעניקה רווחה אישית.

"הצופה חובב את החי והצומח ומגן עליהם" מתוך מידות הצופה.

זמן: 20 -25 דק' | נספחים:| ציוד: אין |