מה תפקידן של שלוש הרשויות במדינת ישראל? ומה קורה עכשיו בעצם?

אנחנו שומעים בכותרות בימים האחרונים ביקורת על הרשויות והמידה בה הן עושות או לא עושות את תפקידן. יש שיגידו שישנה התערבות בוטה ויש שיגידו שרשויות לא עושות את תפקידן ומפקירות את הדמוקרטיה.

ננסה לעשות קצת סדר, להבין את המושגים שנשמעים בחדשות ולגבש עמדה בנושא. במהלך הדיון נשים דגש על 'ראש פתוח' לדעות אחרת ולהבנה של החשיבה הנגדית לפחות, ולא על התבצרות בעמדות.

(**למדריכ.ה הסבר קצר על משמעות הרשויות בנספח בהמשך)

בסיום הפעילות ניתן להפנות גם להצהרת תנועות הנוער בנושא. להצהרת תנועות הנוער לחצו כאן.

מהלך הפעילות

נקרא יחד את שתי הדעות (רצוי לשלוח לחניכים.ות את הטקסטים כדי שיהיו להם מול העיניים): האחת לקוחה מתוך טור דעה בעיתון 'ישראל היום' השנייה מתוך פוסט בפייסבוק.

נקיים דיון:

• מהי חוסר ההסכמה בעצם? (מה אומרים שני הכותבים?)

• מה החשיבות של הפרדת רשויות? מנגד- מה החשיבות של חופש פעולה לכל רשות?

• מה החשיבות של תפקיד יו"ר הכנסת?- למה דווקא התפקיד הזה בלב הסערה?

• מה לדעתך ח"כ יולי אדלשטיין היה צריך לעשות? מדוע?

אדלשטיין הקריב את עצמו - למען הכנסת

היו"ר בחר בדרך האמצע: לא לציית, אבל גם לא להמשיך, אלא לקבל אחריות אישית ולהתפטר • מבחינתו, כיבוד החלטת בג"ץ היה חציה של קו אדום • דעה

מתי טוכפלד, פורסם ב: 26.03.2020

בעוד שבועיים וחצי יאבד בני גנץ את המנדט להרכבת ממשלה שקיבל מנשיא המדינה, כשבינתיים לא רשם שום התקדמות בכיוון. מאז הטיל עליו ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה, עוסק גנץ בעיקר בהשתלטות על בית המחוקקים וזונח לגמרי את המטרה העיקרית שלשמה קיבל מנדט. אם ייכשל במשימתו - וכפי הנראה כרגע לשם זה הולך - לא יוכל ריבלין להעניק לגנץ שבועיים נוספים וייאלץ להעביר את המנדט לנתניהו. (...) על פי התקדים שקבע היועמ"ש של הכנסת, יחד עם המנדט להרכבת ממשלה עוברת גם ראשות הוועדה המסדרת למפלגתו של מי שקיבל מנדט. (...)

כשהגיעה החלטת בג"ץ המחייבת את יולי אדלשטיין לכנס את המליאה על מנת לדון בהחלפתו, עמדו בפניו שתי ברירות רעות: אי־ציות, או ציות. לא ברור מה מהם גרוע יותר.

מצד אחד, הגיע הזמן שהרשות המחוקקת תראה לרשות השופטת שימי הסיפוח הזוחל של סמכויות בלתי חוקיות שנטלו לעצמם - הגיעו לסיומם. לשם כך, היה צריך יו"ר הכנסת להודיע שאין לו כוונה לכבד את החלטת בג"ץ, ולהמשיך הלאה. אבל אדלשטיין ממלכתי משחושבים. התנהלות כזאת לא מתאימה לו. הוא יכול להתווכח עם השופטים, לבקר אותם, אבל תמיד יציית לדבריהם.

אלא שהפעם יש צד שני, קריטי לא פחות מהראשון. כיבוד החלטת בג"ץ הפעם, מבחינת אדלשטיין, היתה חציית קו אדום. הציות היה יוצר תקדים מסוכן שבמסגרתו תושלם ההשתלטות של בג"ץ על הכנסת באופן מוחלט. מינוי יו"ר וכל תפקיד אחר בממשלה ובכנסת הוא חלק מהמקח והממכר הפוליטי הרגיל המתנהל בכנסת מדי יום ביומו. כיפופי ידיים בין קואליציה לאופוזיציה, משחקים פרלמנטריים, הפגנת שרירים של ראשי ועדות - הם חלק בלתי נפרד מההוויה הפוליטית.

לשם כך יש כללים, חוקים ותקנון המסדירים את יחסי הכוחות במדויק. הכנסת יודעת לטפל ביו"ר ועדה סורר שלא מעוניין להעלות נושאים באחריותו על סדר היום, כמו שהיא יודעת לתת ליו"ר הכנסת סמכויות שלעיתים גוברות על רוב הח"כים שעשויים לא פעם להתגלות כדורסניים. ציות לבג"ץ הפעם היה מתיר את הרסן לגמרי. התקדים מסוכן מאין כמוהו. כי מפה והלאה המשמעות היא אחת: בית המשפט הוא שמנהל את היכל הדמוקרטיה במדינה, ולא הנבחרים.

לכן הלך אדלשטיין על דרך האמצע. לא לציית, אבל גם לא להמשיך. לקבל אחריות אישית ולהתפטר. את עצמו לא חילץ ממגפי הבג"ץ אבל כנראה את הכנסת כן. לפחות לעת עתה. אדלשטיין לא האמין ששופטי בג"ץ יפגינו אטימות כה גדולה, ולכן בחר להשקיע לא מעט במענה שנתן לשופטי ההרכב בעתירה.

את המענה כתבו עבורו שניים מבכירי הפרקליטים בארץ. אחרי שניסחו את התשובה, שדוחה למעשה את האפשרות שבג"ץ יתערב במשחק הפוליטי בתוך הכנסת, ראה את המסמך גם היועמ"ש של הכנסת אייל ינון, שהביע התפעלות מעומק המחשבה ורמת הטיעונים.

אלא שהמסמך המשפטי כלל לא עניין את הרכב השופטים. מרגע שליחתו ממשכן הכנסת לבית המשפט העליון חלפו 25 דקות בלבד עד שבלשכתו של ינון התקבלה ההודעה כי פסיקת בג"ץ, בת 19 העמודים, תתקבל בתוך רבע שעה. השופטים כתבו את החלטתם לפני שהגיעה תגובתו של אדלשטיין. כבר מזמן לא טורחים השופטים שהצדק ייעשה. עכשיו גם אין טעם לדעתם שאפילו ייראה.

Lior Tal

March 24 at 9:19 AM

"אני רואה מלא פוסטים שגויים ומבולבלים בנוגע למה שמתרחש כרגע בנוגע לבחירת יו''ר הכנסת ולצערי גם העיתונות לא מנגישה את העובדות הפשוטות. אז הנה -

א. בתקופה שבין בחירות לכינונה של ממשלה חייבת הכנסת לבחור יו''ר חדש. מה קורה עד אז? בעבר היה יו''ר זמני שהוא הוותיק מבין החברים במשכן. מאז 2016 שונה החוק כך שבתקופה זו ממשיך היו''ר הקודם בתפקידו.

ב. 61 חברי כנסת (!) הגישו בקשה לקיים *כעת* בחירות ליו''ר חדש ובכך קבעו שזו החלטת רוב חברי הכנסת.

ג. אדלשטיין, ששולט כיו"ר על סדר יומה של הכנסת, סירב לעשות זאת והכריע לנהוג בניגוד לדעת רוב חברי הכנסת וזאת על מנת לשמור על תפקידו בזמן המו''מ הקואליציוני.

ד. זהו מצב תקדימי וקיצוני. מעולם לא פעל יו''ר כנסת נגד רוב חברי הכנסת ועוד כאשר הסוגיה שעל הפרק היא הוא עצמו ועוד כשהוא משמש כיו''ר זמני מכוח רציפות. היועץ המשפטי של הכנסת הודיע לאדלשטיין שמה שהוא עושה לא חוקי.

ה. חברי כנסת ותנועות שונות עתרו בעניין לבג"צ. בית המשפט העדיף לא להכריע בסוגיה שאולי תיפתר מעצמה ופשוט ביקש מאדלשטיין להשיב האם בכוונתו לכנס השבוע את המליאה לדון בעניין. אם כן, אזי תתייתר העתירה. אם לא, אז יאלץ בית המשפט לדון ולהחליט. שר המשפטים המליץ לו להשיב כדין לשאלת בית המשפט בתשובה שלילית, להגיד שאין בכוונתו לקיים בחירות, להחזיר את הכדור למגרש השיפוטי. בניגוד לפייק-ניוז שהפיצו רבים, בשום שלב לא המליץ אוחנה לאדלשטיין (לפחות לא פומבית) שלא לציית לבג''צ.

ו. אדלשטיין אכן הודיע לבג''צ שהוא לא מתחייב לקיים את הבחירות ולכן היה חייב בית המשפט לדון בעתירה.

ז. כל חמשת השופטים שישבו בדין הכריעו פה אחד את הברור מאליו - שחובה על אדלשטיין לעשות את שדרשו רוב חברי הכנסת ולקיים דיון והצבעה עד מחר (ד).

ח. אם המצב לא ישתנה עד מחר (ד), יעני אם אף אחד/ת או יותר מ61 חברי הכנסת שדרשו בחירות ליו''ר לא יחזרו בהם, ובהנחה שישראל לא תחדל מלהיות דמוקרטיה, אז מחר (ד) יבחרו יו''ר כנסת.

ט. הטענה של הליכוד שתמיד מחכים לדעת מי בקואליציה כדי למנות יו"ר כנסת וזאת מאחר וחשוב שהיו"ר יהיה מבין חברי הקואליציה היא ספין שקרי. ראשית, בכל הרכב קואליציוני אפשרי כחול-לבן בקואליציה. שנית, מדובר רק בנוהג ויתכן מאוד שדווקא למען הפרדת הרשויות הבריאה עדיף אחרת.

מקווה שעשיתי סדר בעובדות. והנה תוספת של חוות דעתי - אוי לנו שהגענו לרגע הזה שרבים לא מבינים עד כמה הוא חמור. צדקה מאוד לטעמי הנשיאה חיות כשכתבה: "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני". חשוב להבין - יש בישראל ויכוח לגיטימי רב-שנים בין עמדה שמרנית לליברלית. במסגרת המחלוקת רבים סבורים שבג"צ מפעיל בצורה מוגזמת את כוחו לכפות דמוקרטיה ליברלית. זו מחלוקת לגיטימית, אבל זו לא המחלוקת הנוכחית! אסור לבלבל. כרגע מדובר פשוט בפגיעה ביסודות הבסיסיים של דמוקרטיה באשר היא. לכן אפילו פרופ' פרידמן, שר המשפטים לשעבר, שנחשב למוביל המאבק האקדמי והפוליטי נגד אקטביזם שיפוטי, אמר: "אדלשטיין פועל בניגוד לחוק. בהחלט כן. הפרשנות הסבירה היא ואני מקווה שבג"ץ יבהיר את זה היא שמקיימים את הבחירה מהר ככל האפשר."

נספח- הפרדת רשויות – מה זה אומר?

מדינת ישראל הדמוקרטית מתנהלת בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות לפיו יש לפצל את סמכויות השלטון לרשויות נפרדות ועצמאיות. נקרא גם עקרון האיזונים והבלמים. על כך פועלות במדינה שלוש רשויות הפועלות כל אחת בגזרתה וכן פועלות על מנת לאזן ולבלום האחת את השנייה.

הרשות המחוקקת- כנסת ישראל

מקדמת חוקים חדשים ומעדכנת את חוקי המדינה בכדי לקדם את המדינה ולטפל בעוולות בחברה.

הרשות השופטת- בתי המשפט (שבראשן בית הדין הגבוה לצדק- בג"צ)

מפרשת את החוקים ושופטת במקרים בהם חוקים לא מתקיימים.

הרשות המבצעת- ממשלת ישראל

משרדי הממשלה השונים (החינוך, הבטחון, הבריאות) אחראים על הוצאה לפועל של החוקים והוצאה לפועל של החלטות הרשות המחוקקת והשופטת.