• מח' הדרכה

פוליטיקה בימי קורונה 10.5.20

1. יצא לכם לבקר לאחרונה בחנות או קניון? אם כן, יש סיכוי שנתקלתם ברגולציה - ובכלל לא ידעתם... השומר בכניסה בדק את חום הגוף שלכם ושאל איך אתם מרגישים, וזאת במסגרת התו הסגול, כלומר: משרדי הממשלה קבעו תקן שרק בתי עסק שעומדים בו יכולים להיפתח בשלב הזה. כאשר הממשלה קובעת הנחיות מחייבות למגזר הפרטי, כמו "התו הסגול", הדבר נקרא רגולציה, ובעברית - אסדרה. יכול להיות שחלק מכם גם נכנסו לחנויות בהן פרטיכם נרשמו בכניסה, או שנדרשתם לחתום על טופס עם פרטים מלאים, כולל חום הגוף. מסתבר שמדובר בפעילות המנוגדת לחוק! הרשות להגנת הפרטיות, שנמצאת בתוך משרד המשפטים ופועלת מתוקף חוק הגנת הפרטיות, מדגישה שאין לאסוף פרטים רפואיים אישיים על מבקרים בחנויות. לפי התקנות לשעת חירום, מותר לשאול אתכם 3 שאלות בלבד על מנת לאפשר לכם להיכנס לחנות: האם היה לכם חום גבוה 38 מעלות, האם יש לכם תסמינים נשימתיים והאם באתם במגע עם חולה קורונה, וזהו. אל תוותרו על הפרטיות שלכם ואל תתנו מידע שאינכם חייבים למסור! תוכלו להתעדכן בהנחיות בלחיצה כאן.

2. תגידו, יכול להיות שהמדינה מפרה את החוק? אתמול, התשעה במאי, חל יום הניצחון על גרמניה הנאצית, אותו מציינים במדינות שונות בעולם. גם בישראל התקבל בשנת 2017 חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, שמטרתו להנציח את זכר גבורת הלוחמים מקרב בעלות הברית, בדגש על גבורת הלוחמים היהודים. החוק מחייב הקדשת זמן לעיסוק בנושא במחנות צה"ל ובבתי הספר, אולם הוא לא נאכף ובמוסדות רבים אין איזכור לחוק ולמטרותיו. אגב, אותם לוחמים, המכונים כיום וטרנים, נהנים ממעמד מיוחד לפי חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה: הם זכאים להנחה ברכישת תרופות ובדיור ציבורי, כלומר - המדינה מעניקה להם זכויות כלכליות-חברתיות על מנת להבטיח את זכותם לקיום בכבוד. 3. ואם כבר דיור ציבורי, מבקר המדינה בדק בדוח האחרון שלו את הסוגיה: ישראל כמדינת רווחה קונה דירות ומשכירה אותן לזכאי דיור ציבורי ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מה שמבטא גישה כלכלית-חברתית סוציאל-דמוקרטית. אולם, בשנים האחרונות מלאי הדירות הצטמצם ורשימת ההמתנה התארכה. המבקר גילה שהמדינה לא רוכשת דירות ביישובים מסוימים, ובכך פוגעת בעיקרון השוויון, שכן תושבים נזקקים ביישובים אלו לא יוכלו לשכור בהם דירות. וזוכרים את ותיקי מלחמת העולם השנייה שזכאים לסיוע בדיור? ובכן, המבקר גילה שלמרות ששליש מהזכאים הם עולים חדשים או אנשים שעברית אינה שפת האם שלהם, המידע בדבר הזכאות נמסר בעברית בלבד. דבר זה פוגע בנגישות שלהם לשירות ומקטין את הסיכויים שיוכלו למצות את זכויותיהם.