• מח' הדרכה

פוליטיקה בימי קורונה 11.5.2020

1. במערכת הפוליטית עוסקים כולם בחלוקת התיקים לקראת הקמת הממשלה, כלומר - מי יהיה השר האחראי על כל משרד ממשלתי, ומי יכהן בתפקידים אחרים, כמו ראשי ועדות בכנסת, שגרירים בחו"ל ועוד. מכיוון שהממשלה היא פריטטית, כלומר: יש בה שוויון בעוצמה בין גוש הליכוד לבין גוש כחול לבן, נוצר מצב בו בגוש הימין, שמורכב מחברי כנסת רבים יותר, מתקיימים מאבקים על התפקידים השונים. חלק ממה שאנו רואים בימים האלו בתקשורת הוא החלפת מסרים בין המפלגות ובין חברי הכנסת בתוך אותה מפלגה לבין עצמם, הכל על מנת להפעיל לחצים על ראשי המפלגות ולזכות בעוצמה רבה יותר. עצה שלי: אל תיקחו כל אמירה שתשמעו בתקשורת בימים הקרובים כעובדה מוגמרת, חלוקת התיקים עוד עשויה להשתנות עד הרגע האחרון, והאמת - גם אחרי הרגע האחרון, שכן גם לאחר השבעת הממשלה שצפויה ביום חמישי - ניתן לצרף סיעות נוספות לממשלה ולהחליף תפקידים בין חברי הקואליציה. 2. בסוף השבוע התקיימה הפגנה של רופאים מתמחים אשר מוחים על תנאי עבודתם: כיום, משמרותיהם של רופאים מתמחים יכולות להגיע עד 26 שעות רצופות. הדבר מנוגד כמובן לחוק שעות עבודה ומנוחה שקובע שיום עבודה לא יארך יותר מ-8 שעות. מצב זה, שמעוגן בהסכמים הקיבוציים בין הרופאים למדינה, נמשך כבר שנים רבות, והוא דומה למתרחש בחלק ממדינות העולם. הרופאים טוענים שעבודה במשך שעות ארוכות כל כך פוגעת לא רק בזכויות העובדים שלהם אלא גם בשיקול הדעת הרפואי, דבר שעלול להוביל לפגיעה בזכות לטיפול רפואי שמקבלים החולים ובטיב הטיפול. בתקופת הקורונה בבתי החולים, קוצרו משמרותיהם של המתמחים ל-12 שעות, וכעת הם דורשים להשאיר את המצב כך. משרד האוצר מתנגד משום שהעלות התקציבית לקיצור המשמרות עלולה להיות גבוהה, ובהסתדרות הרפואית מציעים להפעיל מדיניות של הבחנה ולקבוע אורך משמרות שונה למתמחים, לפי הצרכים בכל אחד מתחומי ההתמחות. 3. ודבר אחרון – הממשלה אישרה אתמול לשהות בפארקים ובגנים ציבוריים ולהשתמש במתקני כושר במקום, אבל לא במתקני שעשועים. אתם בטח שואלים את עצמכם - איך זה קשור לאזרחות? ובכן… אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד קובעת באחד מסעיפיה שלילדים יש זכות למנוחה, לשעות פנאי ולאפשרות לעסוק בפעילויות משחק ונופש המתאימות לגילם. ומה מתאים לכך יותר מאשר גני שעשועים? אמנות בינלאומיות הן אחת הדרכים להסדיר את המשפט הבינלאומי, ואמנה זו נכנסה לתוקף בשנת 1990. ישראל, כמו מרבית מדינות העולם, חתמה עליה, אולם חתימה על אמנה היא עניין סמלי. כדי שלאמנה יהיה תוקף חוקי בכל מדינה, יש לאשרר אותה בפרלמנט ולהטמיע אותה בחוקי המדינה. ואכן, ישראל אישררה את האמנה בכנסת בשנת 1991 ואף חוקקה חוקים ליישומה, כמו חוק זכויות התלמיד וחוקים נוספים. למעשה, מרבית מדינות העולם אימצו את האמנה, אולם דווקא ארה"ב - חתמה על האמנה, אבל מעולם לא אישררה אותה. מעניין למה...