• מח' הדרכה

פוליטיקה בימי קורונה 12.5.20

1. אתמול הודיע ראש הממשלה שגלעד ארדן יהיה השגריר הבא של ישראל לאו"ם ולארה"ב, תפקידים שנחשבים לבכירים ביותר בשירות החוץ הישראלי. רבים תהו כיצד אדם אחד יוכל לבצע את שני התפקידים, שלרוב אוישו ע"י שני אנשים שונים. כדי להבין זאת, בואו נברר - מה בעצם עושה שגריר? תפקידו של השגריר הוא לייצג את מדינתו במדינה זרה ולטפח עימה קשרים בתחומים שונים: כלכליים, תרבותיים, אקדמיים, משפטיים ועוד, וכן לדאוג לאזרחי המדינה השוהים במדינה הזרה. השגריר מקדם שיתופי פעולה בינלאומיים ומייצג את המדינה בפורומים שונים. תפקידו של השגריר לאו"ם שונה במקצת: עליו להסביר את פעולותיה של ישראל בגופי האו"ם השונים, להשמיע את עמדת המדינה, למנוע קבלת החלטות המגנות את ישראל ולטפח שיתופי פעולה עם מדינות אחרות, כמו למשל בקידום החלטות משותפות או בניסוח אמנות. מרבית השגרירים הם דיפלומטים מקצועיים שעובדים במשרד החוץ והם אינם בעלי זיקה פוליטית מוצהרת למפלגה כלשהי, אולם במדינות מסויימות נהוג למנות לתפקידים אלו פוליטיקאים. כאשר שגריר מתחיל את תפקידו, הוא מגיש כתב האמנה לראש המדינה אליה הוא מגיע. אחד מתפקידי נשיא המדינה בישראל הוא לקבל את כתבי ההאמנה של שגרירים זרים המתחילים לבצע את תפקידם בישראל ולחתום על כתבי ההאמנה של השגרירים הישראלים שיוצאים לחו"ל. 2. כל ענייני השגרירים האלו מתקשרים גם לדוח מבקר המדינה האחרון, שאחד מפרקיו עסק במשרד החוץ: המבקר מצא שסמכויותיו של משרד החוץ פוזרו בשנים האחרונות לגופים שונים במדינה, ביניהם המועצה לביטחון לאומי, המשרד לעניינים אסטרטגיים והסברה, המוסד ועוד. גופים אלו לא תמיד מתואמים ביניהם ואין גורם מרכזי אחד האמון על מדיניות החוץ של ישראל. דבר זה פוגע במשילות, כלומר – ביכולתה של הממשלה לבצע את מדיניותה. עוד הצביע המבקר על כך שתקציב משרד החוץ קוצץ בשנים האחרונות, מה שהוביל למשבר תקציבי עמוק ופגע ביכולתו של משרד החוץ לקדם את האינטרסים של ישראל.

3. ועוד עניין: על רקע הביקורת על גודל הממשלה שצפויה לקום השבוע ועל התאמת השרים לתפקידם, כדאי להכיר אפשרות נוספת והיא ממשלת מומחים, הנקראת גם ממשלה טכנוקרטית. מדובר בממשלה שבראשה לא עומד פוליטיקאי אלא מומחה מקצועי בעל שם, שאינו מזוהה עם אף מפלגה, וגם השרים (או לפחות חלקם) הם אנשי מקצוע ולא פוליטיקאים. לרוב ממשלות אלו ממונות לזמן קצר, והן מיועדות לטיפול במשברים או במצבי קיצון. באיטליה וביוון, למשל, הוקמו בעשור האחרון ממשלות מומחים שכיהנו מספר שנים, וזאת במטרה לקדם רפורמות בעקבות משברים כלכליים חמורים. בישראל כיהנו בחלק מן הממשלות שרים מקצועיים, אולם עד היום - מעולם לא כיהנה בישראל ממשלת מומחים. שווה לחשוב על זה...