פוליטיקה בימי קורונה 17.4.2020

כמו שאתם יודעים, הקורונה היא פנדמיה, כלומר מגיפה עולמית, ולכן חשוב להבין היבטים בינלאומיים שלה. בואו נדבר על כמה אירועים מהימים האחרונים. חלקם נוגעים למושג גלובליזציה שלומדים באזרחות, אבל חלק נוגעים ליחסים בינלאומיים - שלא נלמדים לרוב בבית הספר. נתחיל: 1. נשיא ארה"ב טראמפ הקפיא את המימון לארגון הבריאות העולמי (WHO) בטענה שהוא לא מנהל את המשבר כראוי. ארגון הבריאות העולמי, שהוקם ב-1948, הוא אחד מהגופים המקצועיים שפועלים במסגרת האו"ם והוא זה שמוביל את נושא הבריאות ואיכות החיים העולמי. לארגון סניפים במדינות רבות והוא מתקיים מדמי החבר שמשלמות לו המדינות השונות וכן מתרומות. כמו רוב הארגונים של האו"ם, הפרסומים שלו מהווים המלצות עבור מדינות העולם, אולם הן אינם מחייבים. הצעד של טראמפ עורר ביקורת רבה, שכן הקפאה של 400 מליון דולר, המהווים חלק נכבד מתקציב הארגון, וזאת בעיצומו של משבר עולמי - עלולים לפגוע במאמצים להילחם במגיפה. אגב, אם תהיתם - ישראל חברה בארגון הבריאות העולמי והיא משלמת לו דמי חבר שנתיים של כמיליון דולר. 2. במסגרת הדיון בבג"צ שהתקיים אתמול, השופטים ביקשו מנציגי המדינה להציג השוואה בין הכלים בהם נעשה שימוש בישראל להתמודדות עם המגיפה לבין הכלים הנהוגים במדינות אחרות בעולם. באופן ספציפי, השופטים ביקשו לדעת מה עמדת המדינה לגבי הקווים המנחים שפרסמה הנציבות האירופאית, שהיא הרשות המבצעת של האיחוד האירופי - התאחדות של 27 מדינות לסוג של מדינת על, עם שלטון משותף, חוקים דומים וכלכלה אחת. הנציבות, שנוקטת בקו מחמיר באשר לפרטיות האזרחים, המליצה למדינות האיחוד להימנע מפרסום ברבים של מסלולי חולים שנדבקו בקורונה, וזאת בניגוד לדרך בה פועל משרד הבריאות הישראלי. 3. השבוע דווח ששרים בממשלות בריטניה וספרד ביקשו מממשלת ישראל מכונות הנשמה, ונענו בשלילה. כאן כבר מדובר ביחסים בינלאומיים, כלומר - מדיניות החוץ של כל מדינה, היחסים בין מדינות העולם ובין מנהיגים, כפי שהם באים לידי ביטוי בתחומים שונים: כלכלה, צבא, איכות הסביבה ועוד. המקרה הזה מדגים את המתח בין האחריות והאינטרסים המקומיים של המדינה כלפי אזרחיה (הרי צריך לשמור על עתודה של מכונות הנשמה) - אל מול האחריות כלפי מדינות אחרות והאינטרסים הבינלאומיים של כל מדינה (כרגע יש לנו מספיק כדי לסייע לאחרים, ואולי זה יועיל לנו בעתיד). 4. ולסיום - שאלתם את עצמכם מה קורה במדינות השכנות ובאזורים הסמוכים לנו? הרי כבר בהכרזת העצמאות הכרזנו שאנחנו מושיטים להן יד שלום ושכנות טובה. אז מעבר לעניין במספר החולים בכל מדינה וליכולת שלנו לסייע למדינות האזור, הרי שהמצב ברשות הפלסטינית וברצועת עזה נוגע לנו באופן מעשי: התפרצות של קורונה שם עלולה להגיע לישראל, שכן כלכלת האזור שלנו משותפת. יתרה מזאת, בשבוע שעבר ראינו איומים של חמאס בהסלמה ביטחונית בגלל החשש שם מפני התפרצות הנגיף, ואפילו ארה"ב העבירה לרשות הפלסטינית 5 מליון דולר כדי לתמוך במערכת הבריאות שם במאבק בנגיף. הקורונה מדגימה לנו שהעולם כולו הוא רקמה אחת, וכך גם האזרחות: מקומית-ישראלית, וגם גלובלית-עולמית.