• מח' הדרכה

פוליטיקה בימי קורונה 18.5.20

1. הממשלה ה-35 הושבעה אתמול ויצאה לדרך עם אתגרים משמעותיים מאוד לפניה. בואו נציץ לרגע על הרכב הממשלה: נכון לזמן הזה, הממשלה מונה 34 שרים, מהם רק 8 נשים, כלומר כ-24%, זאת בעוד נשים מהוות כמחצית מן האוכלוסייה בישראל. הדבר מדגיש את אי-השוויון המגדרי, אבל מנקודת מבט אופטימית יותר - זוהי הממשלה עם מספר השרות הרב ביותר שכיהנה אי פעם בישראל! מבין השרים בממשלה, 18 כבר כיהנו בעבר כשרים בממשלות קודמות, מה שיכול להוסיף נסיון והיכרות עם המנגנונים הממשלתיים. 16 שרים הם חדשים, מה שיכול להעניק רוח חדשה ורעננה לממשלה ולקדם בה פלורליזם ונקודות מבט מגוונות יותר. בנוסף, בממשלה מכהנים כרגע 13 שרים יוצאי עדות המזרח, ושרה אחת מהקהילה האתיופית. יש הרואים בנתון זה עדות נוספות לצמצום השסע העדתי בישראל בין יוצאי אירופה ("אשכנזים") לבין יוצאי אסיה-אפריקה ("מזרחים"). אפשר לקוות שהמגוון הזה יסייע גם בקידום הפיוס הלאומי, עליו הצהירה הממשלה כאחת ממטרותיה, וגם במתן מענה טוב יותר לציבור הישראלי המגוון. 2. אבל... למרות שבישראל המיעוט הערבי מהווה למעלה מ-20% מהאוכלוסיה, ולמרות הבטחות בחירות מפורשות - אין בממשלה שר ערבי. על רקע הנתון הזה, כדאי להכיר את המשרד לענייני מיעוטים בראשו תעמוד השרה מירב כהן. משרד זה, שהתקיים לתקופה קצרה לאחר קום המדינה, היה אחראי לטיפול בענייני המיעוטים במדינה, אולם הוא נסגר, ובחלק מהממשלות בעבר מונו שרים לענייני מיעוטים. למרות שיש הרואים תועלת בהקמת משרד שירכז את האחריות על פרוייקטים שונים במגזר הערבי ואת התקשורת מול נציגי המגזר, הרי שחלק מחברי הכנסת הערבים טוענים שקיומו של משרד כזה דווקא מחריף את השסע הלאומי ויוצר הפרדה בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, וזאת במקום לשאוף לאחדות וליחס שווה לכולם. 3. ולעניין אחר לגמרי: בית משפט בארה"ב קבע בשבוע שעבר שחברת פייסבוק תשלם פיצויים למסנני תוכן שעבדו עבורה כעובדי קבלן ונחשפו לתכנים קשים. החלטה זו משקפת מתח סביב השימוש ברשתות חברתיות: מצד אחד, רשתות אלו מאפשרות לממש את חופש הביטוי של הפרט ותורמות לזכות הציבור לדעת; אולם מן העבר השני נמצאים עובדים של חברות הענק הגלובליות המועסקים כעובדי קבלן בתשלום נמוך, לעתים תוך פגיעה בזכויות העובדים שלהם. משימות כמו סינון תוכן, שנועדו להגן על המשתמשים מפני חשיפה לתכנים לא ראויים ולהגן על זכותם לכבוד, עלולות לפגוע בזכות לחיים ולביטחון של העובדים, מכיוון שצפייה מתמשכת לתכנים אלימים ופוגעניים עלולה לגרום לתסמונת פוסט-טראומה.