• מח' הדרכה

פוליטיקה בימי קורונה 19.5.2020

1. התקשורת מדווחת שבימים האחרונים התבצעו מתקפות סייבר שמקורן באיראן על מערכות המחשב של יעדי מים וביוב בישראל, והלילה בוצעה תקיפת סייבר ישראלית שהסבה נזק לנמל איראני. אירועים אלו מהווים פגיעה בריבונות, שכן יש כאן נסיון של מדינה אחת להשפיע על פעולותיה העצמאיות של מדינה אחרת. האם אירועים מסוג זה יכולים להיחשב להכרזת מלחמה? לפי אמנת האו"ם, יש להימנע בכל דרך אפשרית מיציאה למלחמה, אולם למדינות השונות עומדת הזכות להגן על עצמן מפני מתקפות של מדינות אחרות. המחויבות לאמנה זו מופיעה כבר בהכרזת העצמאות, בה כתוב שמדינת ישראל... תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. אגב, כדי להכריז מלחמה על מדינה אחרת, נדרשת בישראל החלטת ממשלה, אולם חוק יסוד: הממשלה קובע שניתן לקבל את ההחלטה גם בקבינט המדיני-ביטחוני, שהוא הכינוי לועדת השרים לביטחון לאומי אשר מורכבת מראש הממשלה, מממלא מקומו ומהשרים הבכירים ביותר: שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לביטחון פנים ושר האוצר, ולעתים מצטרפים לוועדה שרים נוספים. 2. אתמול הרשיע בית המשפט המחוזי את עמירם בן-אוליאל ברצח, לאחר שבשנת 2015 הצית את בית משפחת דוואבשה וגרם למותם של ועד וריהאם דוואבשה ושל בנם התינוק עלי. בן-אוליאל הודה במעשים בחקירה, אולם זאת רק לאחר שחוקרי השב"כ השתמשו ב"אמצעים מיוחדים", כלומר אמצעים פיזיים שנועדו להפעיל לחץ על הנחקר. מצב זה אפשרי בחקירות המכונות "חקירות צורך" שנועדו להשיג מידע מודיעיני על מנת לסכל פיגועים עתידיים ולהגן על הזכות לחיים ולביטחון של אנשים שעלולים להיפגע. למרות הצורך, הרי שהשימוש באמצעים המיוחדים הללו פוגע בזכות להליך משפטי הוגן של הנחקר וגם בזכותו לכבוד, ואכן, בית המשפט פסל חלק מההודאות שניתנו בעקבות חקירות אלו - אולם קיבל את ההודאות במעשה שניתנו בחקירות בהן לא נעשה שימוש באמצעים מיוחדים. בית המשפט גם הרשיע את בן-אוליאל בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. חשוב לדעת שעבירות ממניעים גזעניים נחשבות לחמורות במיוחד, וחוק העונשין קובע שיש להכפיל את העונש כאשר העבירה בוצעה ממניע זה. 3. ולעניין אחר לגמרי: במסגרת היותה מדינת רווחה, ישראל חוקקה את חוק שיקום נכי נפש בקהילה, מתוקפו היא מפעילה מפעלים מוגנים בהם עובדים אנשים בעלי מוגבלויות לקראת השתלבות עתידית בשוק העבודה. הפעילות במקומות אלו נחשבת לחלק מתהליך השיקום, ולכן העובדים, שנמנים לרוב על האוכלוסיות המוחלשות בחברה, מקבלים תגמול חלקי על עבודתם הנמוך משכר המינימום והם אינם זכאים לזכויות סוציאליות. משום כך, כאשר מפעלים אלו נסגרו בתקופת הקורונה, העובדים לא היו זכאים לדמי אבטלה, ומצבם הכלכלי הדרדר עוד יותר. משרד הרווחה פועל מול משרד האוצר לאישור מענק לאנשים אלו, אולם ארגוני המגזר השלישי שעוסקים בזכויות אנשים בעלי מוגבלויות טוענים שיש להסדיר את העניין באופן קבוע.