פוליטיקה בימי קורונה 20.5.2020

1. בשבוע הבא צפוי להיפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר מואשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים ב-3 פרשיות שונות. חוק סדר הדין הפלילי קובע ש"לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו", כלומר – נאשם חייב לנכוח במשפטו. יחד עם זאת, החוק מאפשר לנאשם לבקש פטור מחובת נוכחות, אותו בית המשפט יכול לאשר אם הוא סבור שלא ייגרם עיוות דין לנאשם, כלומר – שזכותו להליך הוגן לא תיפגע מכך שהדיון יתקיים ללא נוכחותו. ואכן, עורכי דינו של נתניהו ביקשו עבורו פטור מהתייצבות לדיון הפתיחה, בו מוודאים שלנאשם יש ייצוג משפטי, מקריאים את כתב האישום, מוודאים שהנאשם מבין את האישומים נגדו ומבקשים את תגובתו אליהם. לטענת פרקליטיו של נתניהו, הגעתו לבית המשפט תהיה מורכבת ויקרה, ונוכחותו, יחד עם עורכי דינו ומאבטחיו, תיצור התקהלות – וזאת למרות שהתקנות לשעת חירום קובעות שאין איסור על התקהלות בבתי המשפט. נציגי המדינה התנגדו לבקשת הפטור מחובת הנוכחות לנתניהו והדגישו שבשם עיקרון שלטון החוק, חשוב להקפיד על השוויון בפני החוק, משום שבלעדיו - אמון הציבור במערכת המשפט ייפגע.

2. אני מניח ששמעתם על מחאת המכנסיים בבתי הספר, בואו ננסה לדבר על זה במושגים אזרחיים: תלמידות שהגיעו במכנסיים קצרים בבתי ספר מסוימים לא הורשו להיכנס אליהם ונשלחו לביתן. התלמידות טוענות שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי ובחופש הבחירה, וגם בפגיעה בזכות לשוויון, שכן בחלק מהמקומות לא קיימים כללים דומים לגבי בנים. משרד החינוך מאפשר לכל בית ספר לקבוע את תקנון הלבוש שלו, ובתי הספר שקבעו כללים בנושא זה אוכפים אותם ולמעשה מיישמים את עיקרון שלטון החוק. בעקבות התרבות האירועים מסוג זה בימים האחרונים, התעוררה מחאה של תלמידות ותלמידים, אשר מממשים את החופש להתאגד, למחות ולהפגין, וזאת במטרה לשנות את מדיניות משרד החינוך ובתי הספר. ברמה העקרונית יותר, מתקיים כאן דיון ציבורי לגבי רעיון "הלבוש ההולם" למוסד ציבורי, כמו בי"ס. שווה להזכיר שלפני מספר שנים התקיים דיון דומה סביב קוד הלבוש בכנסת, בסופו נקבעו בהסכמה כללים שאוסרים למשל גופיות, כפכפים וחצאיות, אולם מנגנון האכיפה בכנסת כולל אזהרות בטרם מניעת כניסה למשכן.

3. היום פורסם גם דוח "תמונת מצב המדינה" שמפרסם מדי שנה מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית-כלכלית בישראל. אחד מהממצאים בדוח הנוכחי מעודד: ההכנסות של השכבות החלשות בישראל עלו בשנים האחרונות, וכתוצאה מכך - אי-השוויון במדינה ממשיך להצטמצם. אי-השוויון נמדד ע"י מדד ג'יני שנמצא בירידה בישראל מזה כמעט עשור, אולם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות – אי-השוויון כאן עדיין גבוה. מחברי הדוח טוענים שמשבר הקורונה צפוי לפגוע במיוחד בשכבות החלשות בחברה, ולכן אי השוויון בהכנסות צפוי לגדול בתקופה הקרובה.