פוליטיקה בימי קורונה 23.4.2020

1. אתמול אושרו בממשלה החמרות נוספות בתקנות לשעת חירום: ראשית, נקבע שביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה לא תותר יציאה מהבית לטובת ביקורים בבתי עלמין. יחד עם זאת, בשל רגישות העניין, שר הביטחון הודיעה על אכיפה רכה, כלומר - לא ימנעו בפועל מבני משפחות שכולות להגיע לקברי יקיריהם, וזאת כהצעה פשרה מידתית בין שלטון החוק לבין חופש המצפון וחופש הבחירה. שנית, נקבע שביום העצמאות יוטל עוצר ותיאסר יציאה מהבתים שלא לצרכי הצטיידות בתרופות ובמוצרים חיוניים, וזאת כמובן במטרה לשמור על בריאות הציבור - שעלולה להתנגש עם חופש התנועה. כמו כן, נקבע שביישובים הערביים בישראל ובשכונות מזרח ירושלים תיאסר פתיחת עסקים בחודש הרמדאן בין השעות 18:00 ל-03:00. גם כאן, בריאות הציבור והזכות לביטחון מתנגשות עם חופש העיסוק והזכות לאסיפה. מורכב. 2. במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן נקבעה חלוקת התיקים, כלומר המשרדים הממשלתיים, וכן תפקידים אחרים, כמו ראשי ועדות בכנסת ועוד. מכיוון שלא כל חבר-כנסת יקבל תפקיד, אנו צפויים לראות בתקופה הקרובה מאבקים פוליטיים פנימיים בתוך המפלגות על תפקידים וסמכויות. כדאי לדעת שחלוקת המשרדים ותחומי האחריות טומנת בחובה גם סמכות למנות בעלי תפקידים שונים בשירות המדינה המוגדרים כמשרות אמון, כלומר - השרים ממנים אנשים שהם סומכים עליהם ושהתפקיד שלהם מחייב אמון אישי. מדובר על מנכ"ל משרד, ראש לשכה, יועצים, עוזרים ועוד. אגב ישנן מדינות, כמו ארה"ב, בהן מונהגת שיטה המכונה למנצח - השלל, כלומר: כאשר מתבצעים חילופי שלטון, חלק גדול מהפקידים מוחלף. בישראל המצב אינו כך, שכן הפקידים במשרדי הממשלה הם דרג מקצועי קבוע בתפקידו, והשרים אינם יכולים להחליף אותם. 3. דבר משמעותי נוסף שהתרחש השבוע: על רקע משבר הקורונה, נשיא ארה"ב חתם על צו נשיאותי שעוצר באופן זמני את ההגירה למדינה. לדבריו, הוא עשה זאת כדי להגן על המשק האמריקאי מפני תחרות על מקומות עבודה, ובעצם כדי להגן על זכויות העובדים של אזרחי המדינה. צווים נשיאותיים בארצות הברית הם הדרך לממש את מדיניות הממשל. הם אמנם לא זקוקים לאישור של בתי הקונגרס, אולם הם נתונים לביקורת שיפוטית - שיכולה להביא לביטולם. דבר זה דומה לתקנות לשעת חירום בישראל, שלא זקוקות לאישור הכנסת, אולם גם הן נתונות לביקורת שיפוטית.