• מח' הדרכה

פוליטיקה בימי קורונה 27.4.2020

1. מעקבי השב"כ אחר חולי הקורונה – סיפור בשלוש מערכות על שלוש רשויות: זוכרים את הדיון המצולם בבג"צ כנגד התקנות לשעת חירום שאיפשרו לשב"כ ולמשטרה לעקוב אחר האזרחים ללא הסכמתם? הסיפור מתקרב לסיומו: אתמול פרסם בית המשפט את החלטתו, בה הוא קבע שאיסוף המידע פוגע בצורה חמורה בפרטיות של האזרחים, ולכן יש להפסיקו – אלא אם הכנסת תחליט לקבוע אותו בחקיקה ראשית. מה בעצם היה כאן? במערכה הראשונה - הרשות המבצעת נקטה בצעד שנועד להגן על בריאות האזרחים. במערכה השנייה קבוצת אזרחים פנתה לרשות השופטת בטענה שהצעד לא מידתי, ובמערכה השלישית הרשות השופטת העבירה את ההחלטה לרשות המחוקקת והסבירה שפגיעה קיצונית בזכויות מחייבת החלטה מפורשת של נציגי האזרחים, שכן לפי עיקרון שלטון העם, הכנסת היא הריבון שמקבלת את כוחה מהאזרחים. אגב, באותה החלטה נקבע שכדי להגן על חופש העיתונות, חשיפת מידע על התקשרויות של עיתונאים תהיה רק בהסכמתם או באישור בית משפט. 2. קורונה, איקאה ופוליטיזציה: לאחר שבשבוע שעבר נפתחה חנות איקאה ללקוחות – מבלי שנפתחו חנויות אחרות, נשמעה על כך ביקורת ציבורית נרחבת, ואתמול גם מנכ"ל משרד הבריאות אמר שלדעתו היה מדובר בטעות והחנות לא היתה צריכה להיפתח. המתנגדים לפתיחת החנות טענו שמדובר בפוליטיזציה של קבלת החלטות, כלומר – שילוב של שיקולים פוליטיים, עסקיים או אחרים בתהליכי קבלת החלטות מקצועיים. חשוב להבין שפוליטיזציה לא מעידה בהכרח על שחיתות ולא מדובר בהפרת חוק, אולם במיוחד בתקופת משבר, בו הציות לחוק חשוב מהווה תפקיד מפתח, גם לניראות ולאמון הציבור באופן קבלת ההחלטות יש חשיבות רבה. 3. חקיקה נגד השעון: אתמול התקיים בכנסת דיון ארוך במיוחד על הצעת החוק שנועדה לאפשר את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן. באופן עקרוני, תהליך החקיקה אמור להיות שקול ואיטי, וזאת על מנת לאפשר דיון עומק בכל סעיף בחוק וכן לשמוע מומחים ונציגי ציבור. מכיוון שבמקרה הזה מדובר על שינוי של חוק יסוד, הצורך מתחזק שבעתיים, ולכן עלתה הצעה: להגדיר את החוק כהוראת שעה, כלומר – חוק שנקבע מראש שהוא מוגבל בזמן, וזאת לעומת חוקים רגילים – שתוקפם אינו מוגבל. אלא שכאן עולה השאלה: אם ניתן לשנות חוקי יסוד במדינה, שאמורים להיות הבסיס לחוקה, באופן מהיר כל כך – מה בעצם הערך שלהם?