פוליטיקה בימי קורונה 6.4.2020

התקשורת מדווחת שהמגעים להקמת ממשלה מתקדמים, אולם עד שנראה הסכמים חתומים - בואו נדבר על החיים עצמם: 1. ניהול משבר הקורונה מתחלק בין השלטון המרכזי בישראל, כלומר הממשלה ורשויותיה, לבין השלטון המקומי, כלומר העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות. לעתים השלטון המקומי פועל כזרוע ביצועית של הממשלה, למשל - כאשר פקחים עירוניים אוכפים את חובת הבידוד, ולעתים הוא פועל באופן עצמאי לטובת התושבים, אפילו תוך התנגשות עם השלטון המרכזי, כמו שקרה היום בבוקר: ראש עיריית רמת-גן הורה להציב מחסומים ברחובות המחברים בינה לבין בני-ברק, שלטענתו נדרשו כדי להגן על תושבי עירו. לאחר מחאה של תושבי בני-ברק, התערבו המשטרה וראש צוות החירום בבני-ברק שפועלים מטעם הממשלה - והמחסומים הוסרו.

בהקשר הזה מרתק לראות את לוח השליטה של עיריית תל אביב יפו לניהול המשב בעיר.

לחצו כאן למעבר ללוח השליטה.

2. עוד לגבי השלטון המקומי: חלק מן הקיבוצים, המושבים והיישובים הקהילתיים החליטו לסגור את שעריהם ולא לאפשר לזרים להיכנס ליישוב - מחשש להדבקה. לאחר שהתקבלו תלונות בנושא, היועץ המשפטי לממשלה הודיע שסגירת היישובים אינה חוקית ואינה בסמכות השלטון המקומי.

3. חוות דעת נוספת שפרסם היועץ המשפטי לממשלה מנחה את הממשלה לנסות ולצמצם את השימוש בתקנות לשעת חירום. לדבריו, מכיוון שחלק מועדות הכנסת קמו והן פועלות, יש להעביר את מירב ההחלטות המשמעותיות בחקיקה ראשית, ורק כאשר מדובר בצורך חיוני ומיידי שלא מאפשר המתנה להשלמת תהליך החקיקה - ניתן להתקין תקנות לשעת חירום במקביל להמשך קידומה של חקיקה בכנסת שמבטאת את שלטון העם. בדרך זו תוכל הכנסת לממש שניים מתפקידיה העיקריים: פיקוח על השלטון ו- חקיקה.

4. ולסיום - ידעתם שבעקבות משבר הקורונה, ברגעים אלו משתחררים אסירים מן הכלא? השר לביטחון פנים הביא לאישור תקנה שמאפשרת שחרור למעצר בית של אסירים פליליים מסויימים שמועד שחרורם קרוב, וזאת במטרה להפחית את הצפיפות בבתי הכלא, להקטין את סיכויי ההדבקה שם ולהגן על רווחת האסירים. מהלך זה, שמתרחש גם במדינות אחרות בעולם דוגמת ארצות הברית, מעלה באופן טבעי חששות לאינטרס הציבורי של שלום הציבור.