קיימות בתורה ובמסורת העברית

מסתבר שהרבה לפני שקמו התנועות למען איכות הסביבה ולפני שנולדו הביטויים 'קיימות' או 'תכנון בר-קיימא' הוצגה בתורה תפיסת עולם מוסרית כוללת לשמירה על העולם כפי שהוא נברא. כמו אז, גם היום בתורה ובהלכה היהודית ישנה התייחסות לשמירה על הקיים (פרמקאלצ'ר), מניעת פגיעה בטבע, מניעת בזבוז משאבי כדור הארץ (קיימות), מניעת זיהום האויר והמים, טבעונות, וערכים דומים.

1. נתחיל בהתחלה... בריאת העולם:

ספר בראשית פרק ב':

"וַיִּקַּח ה' א-ֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"

קהלת רבה:

"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי".


כך מובן שהסיבה הראשונה שבגינה הגענו לעולם היא - לעבוד בו ולשמור עליו ואנו שותפים באחריות שלא להחריב אותו.


עם זאת- נראה שזה לא צלח במיוחד- עשרה דורות בלבד לאחר מכן, בפרשת נח, נחרב העולם:

"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָא-ֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס... וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ".

פרשן שנקרא 'האבן עזרא' פירש:

"ותשחת הארץ - שכל חי לא שמר דרך תולדתו ועיוות הנתיב הנטוע".

כלומר יש קושי בפסוק "ותשחת הארץ", וכי הארץ נשחתה? אלא מדובר שאנשי הארץ השחיתו את דרכם.


2. מה הקשר בין מעשי האדם שאינם מוסריים לבין העונש - חורבן כל היקום כולל החי, הצומח ואף הדומם?

הרב סולוביצ'ק זצ"ל בספרו מבאר שמעשיו של האדם משנים את טבעם של בני האדם, בעלי החיים, הצמחים ואף הדוממים:

"כי כן יסד מלכו של עולם בהטביעו טבע לכל בריותיו להיות טבעם נשתנה ונמשך אחר מעשה האדם והרגלו, וכפי רוב עשיית האדם כן ישתנה טבע של כולם אם מעט ואם הרבה. ולא לבד בבריות החיים אלא גם בדוממים נעשה טבע חדש הגורמים להשוכן בתוכם להיות להם נטיה לזה" (בית הלוי בראשית ו, יב).


אם כן לפי התורה לאדם יש אחריות במעשיו על כל הבריאה. החי, הצומח, וגם הדומם.

3. התורה מציינת ערכים סביבתיים רבים, הנה כמה דוגמאות:

(ניתן להתחלק לקבוצות, כל קבוצה עם מקור אחד ואחר כך משתפים במליאה.)

א. שמירת השבת והשמיטה – איזון בין יצירה לעשייה:

מדובר באחת התרומות החשובות ביותר של התורה לעולם.

"שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, ה' אֱ-לֹהֶיךָ. יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי—שַׁבָּת, לַָה' א-ֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ" - מנוחה לאדם.

"וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ." - מנוחה גם לחי.

"וְֵשֵׁשׁ שִָׁנִים תְִּזְרַע ֶאֶת אַרְֶצֶךָ... ְוְהַשְּׁבִיִעִת תִּשְׁמְטֶָנָּה וְּנְטַשְָׁתָּהּ וְאְָכְלוּ אֶבְיֵֹנֵי עֶַמֶּךָ וְיִתְָרָם ֹתֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂ ֶדֶה" -מנוחה לאדמה, לצמחים, לאדם ולחיית השדה.


מדובר כמובן במנוחה ביום השביעי - מנוחה שנועדה להזכיר את יום המנוחה בעת בריאת העולם. יום השבת מאפשר מנוחה לאדם ולבהמה. שנת השמיטה מאפשרת מנוחה לאדמה. פסק הזמן שהאנושות התברכה בו מאפשר לאזן ולשמר את הכוחות המתחדשים מדי שבעה ימים או שבע שנים ומאפשרים לכולנו לשמור על יכולת העשייה, היצירה וההתחדשות.

אהוד בנאי, "יום כדור הארץ":

"מדברים עכשיו לא מעט על מצבו העגום של כדור הארץ ואני שומע, כולם אומרים, חייבים בדחיפות לעשות משהו כמו: יום ללא מכוניות, יום ללא רכבות, יום ללא מטוסים, יום ללא אוטובוסים ואופנועים, יום ללא עישון, יום ללא עשן, יום ללא מכונות כביסה, יום ללא מייבשי כביסה, יום ללא מדיחי כלים, יום ללא טלפונים, יום חיסכון באנרגיה, יום ללא בישול, יום ירוק, יום כחול, יום סגול, יום ללא תאונות, יום ללא עבודה, יום ללא לחץ, יום עגול. ואני אומר: יש לנו יום כזה מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו כעם. יש לנו יום כזה מאז ומתמיד. מאז שנברא העולם. יש לנו את השבת, כן, שבת, רבותי ,שבת! שבת זה הרי היום הטוטאלי למען כדור הארץ. זה טוב לאוויר, זה טוב לאדמה, זה טוב לכביש, לים, למים ולרוח לנשימה ולנשמה, זה זמן איכות לסביבה, זמן איכות למשפחה, זמן איכות למנוחה... ליום אחד, לשבת".


הלכה למעשה: בשבת יש לנו הזדמנות להתנתק מהמסכים ומהכול- וליצור קשרים חברתיים עם הסובבים אותנו.


ב. שמירה על הצומח, טיפוח העצים והיערות:

ספר דברים, פרק כ':

"כי-תצור אל-עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה, לא-תשחית את-עצה לנדוח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות... כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור. רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אותו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-היא עושה עימך מלחמה- עד רדתה".


הקטע מדבר על מצב של אין ברירה, מצב של מלחמה לחיים ולמוות ובכל זאת, מורה התורה שלא לכרות עצי פרי!

ואם כל זה לא מספיק – התורה מייחדת ומציינת את "ראש השנה לאילנות"...!

ג. הגנת הסביבה

ספר קהלת, פרק ז' פסוק י"ג:

"ראה את מעשה הא-לוהים כי מי יוכל לתקן את אשר עִותוֹ".


על פסוק זה אומר המדרש כך:

"בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה, פרק ז, כח).


זהו אחד מהמקורות בכתובים לחובה לשמור על הסביבה ועל המשאבים המוגבלים בעולמנו.

ד. איסוף מי גשם ואגירתם

תופעת העיור המתפשטת במהירות וכיסוי האדמה בשכבות של בטון ואספלט, מקטינות את יכולת ספיגת מי הגשם בקרקע. מי גשם הם מים איכותיים ביותר שכמות המלחים והזיהומים בהם היא כמעט אפסית.

אבות אבותינו אספו את מי הגשם ונהנו לאורך כל השנה ממים איכותיים ובריאים ביותר. התרבות היהודית ואורח החיים שלהם מתוארים במקורותינו בהקשר לבור המים שהיה כנראה ליד כל בית ואסף את מי הגשם:


ספר דברים פרק ו':

"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ.. אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ... וּבֹרֹת חֲצובים".

לאחר שהות ארוכה כעבדים במצרים ולקראת חזרת בני ישראל לארצם המובטחת, מתארת התורה את ה'הטבות' המחכות לבני ישראל בארצם ומתרה בהם.


צריך לשמור על בור המים. הפתגם הידוע המובא להלן מתוך מדרש תנחומא הוא עדות מובהקת:

מדרש תנחומא, ספר במדבר, פרשת מטות, סימן ג'

"באר ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן".

ה. מצוות "בל תשחית":

כדי לחיות אנו חייבים לקחת מן הסביבה – אוכל, מים, מקום, בית וכיוצא בזה. זה טבעו של עולם. אלא שכאשר אנחנו לוקחים לעצמנו, יש לכך השלכות על העולם .

1) מהן ההשלכות על העולם, על החי ועל הצומח?

2) כמה אפשר לקחת וממי?

3) מהי מידה סבירה ומה פוגע בעתיד שלי, של נכדיי ושל העולם כולו?


ספר החינוך, הודפס באיטליה בשנת 1523 ומיוחס לרב אהרון הלוי:

"ידועה שהוא כדי ללמד נפשנו לאהב הטוב והתועלת ולהדבק בו ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק (נתרחק) מכל דבר רע ומכל דבר השחתה: וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה - אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה ולא יאבדו אפילו גרגיר של חרדל בעולם. ויצר עליהם (יהיה להם צר) בכל אבדון והשחתה שיראו: ואם יוכלו להציל - יצילו כל-דבר משחית בכל כוחם."


כדאי להוסיף שמצוות "בל תשחית" מהווה עבור כל אדם ערך מעשי בהתנהלות היום-יומית. לדוגמא, אם ראיתם שקית עם מוצרי מאפה תלויה ברחוב - מצוות 'בל תשחית' היא סיבתה.


ו. הסתפקות במועט – הצופה חסכן:

משנה, מסכת אבות ד', א'

"איזהו עשיר? השמח בחלקו".


משנה, מסכת אבות ד', כ"א:

"רבי אליעזר הקפר אומר, הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"


מוסר היהדות עומד איתן על בסיס של ריסון, הסתפקות והתאפקות .בלא בסיס זה יהיו לשווא כל האמצעים האקולוגיים שבעולם. ביסודה של כל גישה לבעיית האקולוגיה מוכרחים להיות צמצום התאווה ורגישות לצרכי האחרים.

ז. מה רבו מעשיך ה' - על הפליאה:

הסביבה הטבעית מעוררת פליאה, שמחה וכבוד לטבע ולעולם. באמצעות הפליאה אנו לומדים להכיר את העולם ולאהוב אותו. היהדות מעודדת את הפליאה, את השמחה ואת הגילוי. ככל שנכיר את הטבע טוב יותר, כך נוכל להתחבר לנפלאותיו ויקל עלינו לקבל אחריות על עולמנו: לטפל, לטפח ולשמור.


ספר תהילים, פרק ק"ד פסוקים י'-י"ח:

הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים; בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן . יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי; יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם . עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּמַׁיִם יִשְׁכּוֹן; מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל . מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו; מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ . מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם; לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּמֶׁן; וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע . אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ; חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים; סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.

לאה גולדברג מתוך "שירי סוף הדרך ג'" בהוצאת ספרית הפועלי:

לַּמְדֵנִי, אֱל-ֹהַי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵל, עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּש, לִנְשוֹם, לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵל. לַמֵּד אֶת שִפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִיר הַלֵּל בְּהִתְחַדֵּש זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִלְשוֹם, לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

הידעת?

רוברט אמונס הוא פסיכולוג מאוניברסיטת קליפורניה, החוקר שנים רבות את הנושא של הכרת תודה הוא גילה שאנשים המודים באופן קבוע על מה שיש להם יש להם בריאות פיזית ונפשית טובה יותר, הם מצליחים יותר, מתמודדים טוב יותר עם משברים, אמפתיים יותר ונוטים לעזור לאנשים אחרים.

ח. טבעונות ביהדות:

כידוע, ביהדות כיום מותרת אכילת מוצרים מן החי. עם זאת ניתן ללמוד מהכתובים שבראשית הבריאה האידיאל היהודי היה אכן טבעונות.

מספר בראשית אנו למדים שלכתחילה נאסרה אכילת הבשר לאדם וגם לחיות:

ספר בראשית פרק א, כ"ט-ל':

"וַּי ֹאמֶר אֱֹ-להִים הִּנֵה נָתַּתִי לָכֶם אֶת ּכָל עֵׂשֶב ז ֹרֵ עַ זֶרַ ע אֲׁשֶר עַל ּפְנֵי כָל הָָארֶ ץ וְאֶת ּכָל הָעֵץ אֲׁשֶר ּבֹו פְרִ י עֵץ ז ֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְָאכְלָה ּולְכָל חַּיַת הָָארֶ ץ ולְכָל עֹוף הַּשָׁמַיִם ּולְכ ֹל רֹומֵׂש עַל הָָארֶ ץ אֲׁשֶר ּבֹו נֶפֶׁש חַּיָה אֶת ּכָל יֶרֶ ק עֵׂשֶב לְָאכְלָה; וַיְהִי כֵן".

רש"י: "ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר, אך כל ירק עשב, יאכלו יחד כולם".


מאוחר יותר, בימי נח, הותרה אכילת מוצרים מן החי בעקבות המציאות אליה הגיעה הבריאה. צער בע"ח הוא אסור. ישנה מחלוקת האם מהתורה\ מדברי חכמים.



דוגמאות למצוות מונעות צער בעלי חיים:

ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ב:

"שֵׁשֶת יָמִים ּתַעֲׂשֶה מַעֲׂשֶיָך ּובַּיֹום הַּשְׁבִיעִי ּתִׁשְּב ֹת לְמַעַן יָנּוחַ ׁשֹורְ ָך וַחֲמ ֹרֶ ָך"

ספר דברים פרק י"א, פסוק ט"ו:

"וְנָתַּתִי עֵׂשֶב ּבְׂשָדְָך לִבְהֶמְּתֶָך וְָאכַלְּתָ וְׂשָבָעְּתָ"

ספר דברים פרק כ"ה, פסוק ד':

""ֹלא תַחְס ֹם ׁשֹור בְּדִיׁשֹו"

ספר דברים פרק כ"ב, פסוק י':

"ֹלא תַחֲרש בְּשֹור ּובַחֲמֹר יַחְדָּו"


4. סרטים נחמדים בנושא:

א. האיש שנטע עצים - סרט אנימציה עלילתי המספר את סיפורו של רועה צאן בודד שמצליח להפוך את סביבתו הצחיחה ליער קסום ופורח (עם כתוביות בעברית).

ב. כחול מופלא - סרט החושף את פלאי הים והיצורים החיים בו וסוקר את השפעתם על שינויי האקלים על תושביו.

ג. עולם גדול מופלא - סרט טבע על הקשר האימהי והדאגה לדור ההמשך אצל בע"ח. Wall E- סרט מדע בדיוני קומי המתרחש בעתיד הרחוק ומתאר את מעלליו של הרובוט שתפקידו לנקות את הפסולת בכדו"א.

ד. סוס פרא- סיפורו של המערב הפרוע דרך עיניו של סוס המשוטט ברחבי אמריקה הבלתי מיושבת.

ה. HOME- הסרט מראה את יופיו של כדו"א וקורא לכולנו להתגייס לעצור את הנזק הנגרם ע"י התערבות בנ"א בטבע.


לסיכום, איכות הסביבה וקיימות מהווים ערכים שמקורם בתורה והם מועברים כמסורת היהודית מדור לדור. כדאי לזכור שערכים אלה אשר נפוצים היום בתוכנו, אינם נטע זר אלא שורש משורשינו בארץ הזאת ומרכיב משמעותי בזהות היהודית-עברית שלנו.


5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול