• מח' הדרכה

שאלות ותשובות לקראת החזרה לשגרה

חשבנו שכשהסגר ייפתח המצב יתבהר וכולנו נחזור ישר לשגרה, נכון? ביתיים זה נראה שההקלות החדשות יוצרות יותר ויותר בלבול אצל כולם- מבוגרים וילדים כאחד.

האם באמת בטוח לנו לחזור למסגרות כמו בית ספר וגני ילדים? מה יקרה עם חופשות הקיץ? ובכלל עובדים על חיסון לנגיף?

אתר N12 אירח את פרופסור גבי ברבש לענות על שאלות ששלחו אליו ילדים. לחצו כאן למעבר לראיון עם הפרופסור, שם תוכלו למצוא את הראיון המצולם.


יוגב בלזר, בן 11 מרמת גן, שאל: פרופ' ברבש שלום, בקיץ אנחנו אמורים לטוס לחו"ל – האם נוכל לטוס או שנצטרך לנסוע לחופשה בארץ?

תשובה:

טיסות זה הדבר הכי קשה, מדוע? משום שאנחנו צריכים לוודא שכל אחד שעולה על המטוס בריא, כדי שלא ידביק את הנוסעים אתו. בנוסף, טיסות מביאות ארצה אנשים ממקומות אחרים, ולא לגבי כל המקומות אנחנו יודעים שהם כבר בטוחים, כלומר אם אין בהם חולים.

אני מניח שהטיסות הראשונות שיחזרו יהיו טיסות למקומות שאנחנו יודעים שהשתלטו יפה מאוד על הווירוס הזה, למרות שיישארו כל מיני בדיקות ומגבלות כאלו ואחרות. אולי הדבר האחרון שיחזור לחיים הנורמליים שלנו הוא הטיסות.



ליאור בר יוסף, בת 8 מראש העין, שאלה: אני לומדת בכיתה ג' וחזרתי ללימודים, ואחותי בכיתה ה' ונשארת בבית - האם אני צריכה להתרחק ממנה?


תשובה:

ראשית אחותך עוד מעט תגיע גם היא לבית הספר. שנית אנחנו מחזירים את הילדים לבית הספר תחת הכותרת "ריחוק חברתי", כלומר אנחנו מבקשים מהם לבוא לכיתות מדוללות, לעטות מסכות ולרחוץ ידיים - את כל זה אנחנו עושים כדי להפחית את הסיכון שתידבקו על ידי חבריכם בכיתה. לכן אני חושב שלא צריך לשמור מרחק - את חוזרת הביתה ממקום בטוח, מקום שלא נדבקים בו בקורונה.




יועד אברהמי, בן 11 מקריית שמונה, שאל: רציתי לדעת מה ההבדל בין קורונה לשפעת?

תשובה:

זו שאלה טובה כי באמת מרבית האנשים החולים בקורונה חווים תסמינים מאוד מאוד דומים לחולים בשפעת, אבל זה ממש לא אותו דבר. ההבדל הראשון הוא שהקורונה הרבה יותר מדביקה משפעת, אם אנחנו מעריכים שחולה בשפעת מדביק אדם אחד אחר, חולה בקורונה מדביק בין 2-6 אנשים.

ההבדל השני הוא שהאוכלוסייה שהכי נפגעת מקורונה ובסיכון גדול יותר היא אוכלוסיית המבוגרים, לעתים הם נזקקים לאשפוז, ויש יותר מקרים כאלו מאשר בשפעת. ההבדל השלישי והחשוב הוא שבשפעות יש לנו חיסון נגד שפעת, ולקורונה אין לנו עדיין חיסון.




רננה בוצר סוויסה, בת 9 מכפר עזה, שאלה: יש לי כלבה בשם כתם. רציתי לדעת אם היא יכולה להידבק מקורונה והאם אני יכולה להידבק ממנה?

תשובה:

אנחנו יודעים שווירוס הקורונה עבר אלינו מהעטלפים ואנחנו יודעים שבספארי (לא בישראל) יש חיות שנדבקו בקורונה. אם כך, ברור שהווירוס הזה יכול לשהות גם בחיות. מה זה אומר לגבינו – ראשית כאשר אנחנו נוגעים בחיות שלנו אנחנו צריכים לוודא שאנחנו שוטפים ידיים לאחר מכן. דבר נוסף הוא שכאשר אנחנו מוציאים את הכלבים שלנו החוצה, כדאי לשמור על מרחק בינינו לבין הכלבים האחרים.



תמר צ'יקורל, בת 11 ממודיעין, שאלה: רציתי לשאול אותך בעצם למה לוקח כל כך הרבה זמן לפתח חיסון? מה הם השלבים לפיתוח חיסון?

תשובה:

זו שאלה מורכבת, בווירוס הקורונה יש מעין מעטפת ויש את החומר הגנטי שלו בתוך המעטפת. כמו במכתב – אם פתחת את המעטפה והחומר הגנטי שבתוכה יצא החוצה אז הווירוס מתפשט. לעומת זאת, אם הגוף שלך למד לזהות את הווירוס מבחוץ, כלומר מהמעטפה, ולתקוף אותו מבלי לפתוח את המעטפה ומבלי שהחומר הגנטי ייצא החוצה - קיבלת חיסון נגד הווירוס.

בעצם כשמפתחים חיסון אנחנו מנסים ללמד את הגוף לזהות את המעטפה ולתקוף את הווירוס, כך שהגוף מפתח נוגדנים וברגע שהוא יפגוש את הווירוס בפעם הבאה הוא יכיר את המעטפה שלו, יתקוף אותה ויהרוס אותה לפני שהחומר הפנימי יצליח להיכנס לתאים.


למה זה לוקח זמן? ראשית מפני שלוקח זמן לגלות את השיטות שבהן הגוף מזהה את המעטפה הזאת, לאחר מכן צריך לעשות ניסיונות בבעל חיים, דבר שלוקח כשלושה חודשים, ובהמשך עושים ניסיונות במתנדבים צעירים ובודקים שאין שום תופעות לוואי ושהם מפתחים נוגדנים, כלומר שהחיסון באמת עושה משהו. לכן אומרים שזה לוקח בערך שנה לפתח חיסון. 


0 צפיות