חשבתם פעם כמה פחמן דו חמצני משחררים 44 הנרות שאנו מדליקים במהלך ימי החנוכה? או מה קורה לשמן הרב שבו השתמשנו רגע אחרי שסיימנו לטגן את הסופגניות – ורגע לפני שהתחלנו לזלול אותן? מתברר שהכוכבים הגדולים של חג החנוכה יכולים להיות גם מפגעים סביבתיים אם לא נשתמש בהם נכון. קבלו 8 עצות אקולוגיות לשמונת ימי חג החנוכה!
1. לאן מגיע כל השמן שלנו?
לזכר נס פך השמן שלא הפסיק לתת את שמנו, אנו מדליקים חנוכיות במשך שמונה ימים, וכמובן כמיטב המסורת אוכלים מאכלים רווי שומן כמו סופגניות,לביבות ועוד.. האם פעם חשבתם מה קורה לשמן שבו השתמשנו לטיגון?
שמן לא נמס במים, לכן, אם נשפוך אותו לכיור או לאסלה הוא עשוי לגרום לזיהום ולפגיעה סביבתית חמורה בקרקע ובמים.
אז מה אפשר לעשות?
שמן משומש משמש לייצור נרות, תחליפי אנרגיה, ומזון לבעלי חיים.
כאשר נסיים את הבישול ניתן לשמן להתקרר, נעביר למיכל סגור ונשליך לפח האשפה.
כך המיכל יאסף עם הפסולת ויטופל שם, במקום לגרום נזק לשפכים והקרקע דרך הביוב.
2. הנרות הללו שאנו מדליקים
נרות עשויים לרוב משעווה, אותה מפיקים בעיקר מפראפין מינרלי-תוצר לוואי של זיקוק נפט גולמי. כלומר בקניית נרות שעווה אנו תורמים לתעשיית הנפט המזהמת, ולא רק זה כל נר של חנוכה משחרר לאוויר כ-15 גרם פחמן דו חמצני. 44 נרות במהלך החג, כפול כמיליון בתי אב, ישחררו לאטמוספרה כ-660 טון של פחמן דו חמצני בחנוכה! פחמן דו-חמצני, שהוא אחד מגזי החממה אשר מצטברים באטמוספרה וגורמים להתחממות כדור הארץ. אז מה אפשר לעשות?
הפתרון האקולוגי והבריא ביותר הוא לרכוש נרות על טהרת דונג הדבורים-כאלה אפשר להשיג ברוב המכוורות ובחנויות המתמחות בתחום, או לעבור לשימוש בחנוכיה עם כדי חרס ושמן זית כחומר בערה.
3.שומרים על בטיחות האש
הנרות והאש יכולים להיות מסוכנים. אמנם בחנוכה אנו נהנים מיופיו ומחומו של האור, אך בל נשכח שמקורו של האור הזה הוא האש, ואש יכולה להיות בלתי צפויה ומסוכנת. כידוע, בחודש דצמבר 2010 פרצה שרפה נוראה באזור הכרמל, שגבתה את חייהם של 44 בני אדם. השרפה פגעה קשה גם בסביבה, כשכילתה שטח עצום של עשרות אלפי דונמים של יער וחורש.
אז מה אפשר לעשות?
ראשית, אין להדליק אש בסביבת בתים, עצים, יער ובכל שטח שאינו מיועד לכך. יש להתחשב תמיד בכיוון הרוח ובעוצמתה ולהסתייע במבוגר.ת אחראי.ת.
4.צרכנות חכמה עם דמי החנוכה
קיבלתם.ן דמי חנוכה? יופי, עכשיו השאלה, מה תקנו בהם?
קבלת כסף ולא מתנות משאירה הרבה אופציות לרכישה.
אז מה אפשר לעשות?
זה הזמן להיות צרכנים.ות נבונים.ות, כאשר אנחנו קונים וקונים, אנו מגבירים את הייצור וכמויות הפסולת בעולם.
עדיף לקנות מה שבאמת צריכים.ות, לקנות מוצר איכותי שיחזיק לאורך זמן ולא יהיה בעל שימוש חד פעמי, ולקנות מוצר עם כמה שפחות פסולת לוואי (כמו עטיפות, שקיות וכו..)
5.נס גדול היה פה
בחג החנוכה חוגגים בין היתר את הנס הגדול שהיה ליהודים, גם משחק הסביבון עצמו בנוי על עקרון הנס והמזל. אילו כאשר מדברים על נושא הקיימות ומשבר האקלים אין לנו לחכות לנס!
אז מה עושים?
פועלים! כל אחד ואחת מאיתנו יכול.ה וצריך.ה לפעול כדי לשפר את הרגלי החיים כדי שיבטיחלו עתיד טוב יותר. זה יכול להיות ע"י הפרדה והפחתת פסולת, ע"י צרכנות מושכלת, חסכון בחשמל ומים, חינוך ועוד..
6.לטייל בשטח הפתוח
ימי החג מזכים אותנו בימי חופש, אנו יכולים להפרד קצת מהמסכים והמבנים ולצאת לטבע.
אז מה אפשר לעשות?
יוצאים לטבע, מתחברים מטיילים ונחים.
השטחים הפתוחים יוצרים "ריאה ירוקה" הצורכת מהאוויר את הפחמן הדו חמצני המזהם ופולטת חמצן.
הטבע מאפשר לנו לשאוף אוויר נקי ומפחית את הזיהום.
לא לשכוח לשמור על הטבע ולהשאיר אותו נקי.
7: להיות מנהיג.ה
בחג אנו חוגגים את המנהיגים והגיבורים של ההיסטוריה, מלחמות המכבים ביוונים, יהודה המכבי מול אנטיכיוס ועוד..
אז מה אפשר לעשות?
ניקח השראה ונהיה מנהיגים.ות בעצמנו! מנהיג.ה היא משמש.ת דוגמא, מראה את הדרך, מוביל.ה מקבל.ת אחריות וסוחף.ת אנשים לפעול איתו\איתה יחד למען המטרה.
היו מנהיגים.ות למען תחום הקיימות. פעלו לשמור על טבע ומשאביו, חסכו ומחזרו בתוך השבטים וההנהגות, העבירו פעולות בנושא לכלל השכבות, הפיצו את בשורת הקיימות בכל המעגלים. הצטרפו לפעילויות סביבתיות של הקהילה.
8. כולנו יחד אור איתן!
למרות הצבא הקטן של יהודה המכבי והחשמואנים עדיין נלחמו בצבא אנטיכיוס הגדול והמנוסה. למרות כל הקשיים הצליחו המורדים.ות לנצח עם אחדותם.ן.
אז מה אפשר לעשות?
בקרב על הסביבה וקיימות נדמה לפעמים שאנו עומדים מעטים.ות מול רבים.ות. אך כמו החשמונאים, גם אנו צריכים.ות לעמוד באומץ ובנחישות מול האיומים לפגיעה בסביבה, להתאחד,
למחות ולנסות למנוע צעדים כאלה, שאין מהם דרך חזרה. כאשר אנחנו מתאחדים בקרב על הסביבה, אנו יכולים להשפיע. זכרו: כל אחד.ת הוא\היא אור קטן, אבל יחד נוכל לנצח גם במאבקים הסביבתיים הגדולים. השתתפו במאבקים הציבוריים על הסביבה!
-נכתב בהשראת המאמר של אורלי לקר כהן מתוך אתר קק"ל-
חג שמח!