• eladm4

תקופת בחירות - מדוע וכיצד לעסוק בחינוך פוליטי?

כמדריכים.ות ואנשי/נשות חינוך אנחנו נתקלים לא פעם בדילמות לגבי חינוך פוליטי בצופים.

כתנועת נוער ממלכתית, אשר חברים בה חניכים.ות המחזיקים.ות בתפיסות עולם שונות ומגוונות. תנועה שחרטה על דגלה את חוסר ההשתייכות המפלגתית וככזו שאינה מכוונת לחנך את בני הנוער על פי קודים של מפלגה מסוימת אנו עומדים בפני דילמה:

מחד, אנו רוצים שבני ובנות הנוער ינצלו את המפגש בתנועה לשיח עמוק ואידיאולוגי על נושאים חשובים ופוליטיים. אנו מאמינים שאם אנו לא מקיימים שיח עמוק, הכולל דעות סותרות, שדן בסוגיות יסוד של החברה הישראלית אנו מעבירים מסר שהתחום הפוליטי הוא שלילי ואינו ראוי שיעסקו בו.

מאידך, עיסוק בתכנים אלה, עלול להיתפס כחינוך אידיאולוגי מפלגתי- כזה שבו המדריכ.ה שם.ה לו.ה למטרה לשכנע את חניכיו לאמץ עמדה מפלגתית כזו או אחרת. ישנו סיכון גם במעמדה של התנועה ככזו הפתוחה לכל חניך בעל כל דעה (כל עוד דעתו עומדת בחוקי המשחק הדמוקרטיים).

על כן, מצאנו לנכון לפרט שלושה עקרונות שיעזרו לנו בבואנו לעסוק בתחום זה:

1. עיקרון החינוכיות:

העיקרון החשוב ביותר, מסביר שהמוטיבציה שלנו לעסוק בתכנים פוליטיים נובעת

מרצון להעשיר ולהעמיק את התפיסות, הידיעות והדעות של חניכי.ות הצופים.

עיקרון זה מדגיש את הדיאלוג הדמוקרטי, בו אפשר וצריך לשמוע את דעותיהם.ן של

כל החניכים.ות, על המדריכ.ה מוטלת האחריות לאפשר שיח זה. עיקרון זה מדגיש

את השיח ואת גיבוש הדעה מתוך שלל אפשרויות על פני השכנוע והיציאה לפעולה

ללא הבנת המסר.

2. עיקרון האיזון:

עלינו לשאוף להציג לחניכינו תמונה מאוזנת ככל שניתן של הקונפליקט המוצג. כך

לדוגמא, במקרה ואנו בוחרים לקיים פאנל בחירות – מוטלת עלינו האחריות להביא

נציגים.ות המייצגים.ות דעות ומפלגות שונות.

3. עיקרון הממלכתיות:

לא תוצג התנועה בכללה כבעלת עמדה מפלגתית כזו או אחרת. מתוך עקרון זה נגזרת

אי השתתפות של התנועה כתנועה בהפגנה מפלגתית מובהקת.



למה לעסוק בחינוך פוליטי
.pdf
Download PDF • 804KB



70 צפיות0 תגובות