חג הסיגד: מנחלת הקהילה לנחלה לאומית

הקהילה היהודית מאתיופיה או בשמה העתיק "ביתא ישראל" הינה אחת הקהילו העתיקות ביותר בקהילות ישראל.

יהדות אתיופיה הייתה מנותקת משאר הקבוצות היהודיות הפזורות בכל העולם, אך שמרו על יהודתם וייחודיותם לאורך אלפי שנים בין הגויים.

חג הסיגד הוא חג כיסופים לציון של הקהילה האתייופית ושנקרא 'מחללה' מהמילה מחילה, הוא יום משמעותי ביותר בחיי הדת של יהודי אתיופיה וקיומו היה תמיד מוקד לרגשות הדתיים והעדתיים של קהילה זו.

שלוש סיבות עיקריות לציון החג:

1. הסיגד מזכיר את מתן תורה בהר סיני, כיסוד הבית עם ה'.

2. הסיגד מזכיר את החידוש הברית ע''י הגולים שחזרו לירושלים בימי שיבת ציון, כאשר עזרה ונחמיה אספו את העם, קראו בפניהם את התורה ועשו עמם אמנת נאמנות לדרך ה'.

3. כאשר כל הקהילה התאספה סביב החג, אז היו מתעדכנים מה קורה בכל קהילה וקהילה. בהזדמנות זו הקייסים היו מעדכנים את הקהילה.

קיומו בארץ יכול למלא תפקיד חשוב לבני הקהילה שזכו להגיע לארץ ויכול אף לתרום לתרבות היהודית הישראלית בכלל.

גדעון (גרמה בשמו המקורי) נזכר איך סבא וסבתא שלו הקריבו את עצמם יחד עם הקהילה היהודית באתיופיה כדי לעלות להר המבובר - להתפלל, לחדש את הברית ולחזק את הקהילתיות. ומלמד את כולנו קצת על ה-ביחד של חג הסיגד:

ללמידה נוספת אודות החג אנחנו מזמינים אותך להוריד את הקובץ המצורף:

חג הסיגד

.pdf

Download PDF • 453KB