איך יצא הבקר מתנועת הצופים?

אני יוני ואני שכב"גיסט בכיתה י"ב בשבט אפיק בחיפה. אני צמחוני כבר כמעט שנה וחצי ובערך מתחילת 2020 אני טבעוני ובמועצת התנועה האחרונה פעלתי להוצאת בשר הבקר מהתפריט הצופי בשגרה ובמפעלים.

כפי שכבר אמרתי, לא תמיד הייתי כזה. אפילו היו תקופות שהייתי ההפך הגמור. אף פעם לא אהבתי את המילה קרניבור אבל היא די התאימה לי. הייתי חוגג ימי הולדת בעל האש, אוכל המבורגר פעם בשבוע, ויומנגס הייתה אחת משלושת המסעדות שהייתי מבקר בהן הכי הרבה. אם לפני שנה וחצי מישהו היה אומר לי שאהיה צמחוני, ועוד מהסיבות שעוד מעט אסביר, לא הייתי מאמין לו בחיים.

אז מה קרה?

בשנה שעברה הדרכתי ט' והמלוות ט' שלי (קראו לה דנה) הייתה פריקית די רצינית של קיימות. בקטע טוב אבל. משום מה למרות שהערכתי אותה מאוד והיא דיברה על הנושא באופן מעניין, לא התחברתי לנושא יותר מדי. הצלחתי להקשיב לה ולקלוט חלק מהדברים שהיא אומרת, אבל לא ברמה ששיניתי את הרגליי.

התפיסה שלי בנוגע לנושא השתנתה כשבאחת הישיבות היא הראתה לנו את הסרט "לפני המבול" של ליאונרדו דיקפריו. ראינו את הסרט כשהייתה סופה וזה היה אחד מהימים שבהם אתה מרגיש שסוף העולם הגיע. הסרט מדבר על קיימות ועוזר ממש להבין את המונח בצורה רחבה יותר. הוא גם באמת סרט טוב וחזק לדעתי, אחרי שראיתי אותו בערך 4 פעמים, אבל כנראה שהצפייה באותו יום, בצירוף האווירה שהייתה בחוץ ועם כל מיני הערות שוליים שדנה הכניסה תוך כדי שצפינו גרמה לסרט להשפיע עליי מאוד.

הסרט לא מדבר יותר מדי על תעשיית הבקר וצמחונות, אולי שתי דקות ממנו עוסקות בנושא. אבל יצאתי מהסרט כשאני בעיקר מרגיש שהמצב גרוע, שאני ואנחנו בני האדם אגואיסטים ושכרגע קיימות ומשבר הקלים אלו הבעיות הכי חשובות שאנחנו צריכים להתמקד בהן, אם מעניין אותנו העתיד הקרוב שלנו ושל הדור הבא. מצד שני, כדי ליצור שינוי בנושא יש המון פוליטיקה שאין לי דרך להשפיע עליה יותר מדי, וישנם דברים כמו השימוש בדלק וחשמל שאני לא יכול לוותר עליהם בחיים שלי.

אחרי שחשבתי על שני הצדדים האלה, ובעקבות המידע שקיבלתי מהסרט על תעשיית הבקר, הבנתי שהדרך שלי להשפיע הכי הרבה על הסביבה עם כמה שפחות ויתורים, היא פשוט לשלוט ולבחור מה אני מכניס לפה ומה אני אוכל. באותה מידה אפשר גם להפסיק להשתמש ברכבים פרטיים, להפסיק לקנות בגדים וללכת באופן קבוע להפגנות, אבל זו הדרך שהכי התאימה לי, במיוחד ששאר בני הבית שלי צמחונים בעצמם.

לטובת מי שלא יודע מה ההשפעה של תעשיית הבשר על הסביבה, תעשיית הבשר היא התעשייה השנייה הכי מזהמת בעולם. היא אחראית לפליטה של בערך 18% מגזי החממה שנפלטים לאוויר ולשריפה וכריתת יערות בכל רחבי העולם.

תעשיית בשר הבקר בפרט, היא החל המשמעותי יותר בזיהום של תעשיית הבקר.

70% מהיערות שנכרתו באמזונס הפכו לשטחי מרעה לבקר, צריכת הבקר של אדם בעולם המערבי מהווה פחות או יותר כ40% מפליטת גזי החממה שלו, תעשיית הבקר מהווה 60% מפליטות גזי החממה בחקלאות, לייצור קילו בשר בקר דרושים 20000 ליטר מים וגידול בקר מזהם פי 10 מגידול עוף.

אלו רק חלק מהנתונים, אבל אלו הסיבות שהפסקתי לאכול בשר. זה קצת אגואיסטי לומר, אבל לא הפכתי לצמחוני (לפחות בהתחלה) מסימפטיה או דאגה לפרות ותרנגולות, אלא מדאגה לעתיד שלי כבן אדם על כדור הארץ.

מועצת התנועה שהתקיימה בינואר השנה עסקה כל כולה בקיימות. לאחר ששמעתי מאנשים על הפורמט של המועצה והעובדה שכל אחד יכול להציע הצעה שאולי תיבחר, עלה לי הרעיון להציע להוציא את בשר הבקר מהתפריט.

הרעיון עלה בעקבות פורום הקיימות שהיה בבית פיליפס בו שמעתי שאנשים מספרים על טיולי הכנה עם תפריט צמחוני, ואפילו מספרים שהיה להם טעים. זה גרם לי לחשוב על העובדה שתפריט צמחוני בצופים גם מצמצם צריכה של בשר, וגם חושף אנשים לנושא ומראה שהשד לא כזה נורא ואפשר קצת לצמצם בחיים הפרטיים שלנו. הבנתי שלוותר על בשר בכלל זה לא ריאלי. בכל זאת, זה חלק ניכר מהתפריט של רוב האנשים ויהיה להם קשה לקבל את זה, וגם השינוי הוא קיצוני מדי. בעקבות כך שבשר הבקר מזהם יותר מעוף ודגים, לוותר עליו ולהשאיר את העוף והדג זו התקדמות.

הייתי די סקפטי שההצעה תתקבל, אבל החלטתי לנסות כדי לא להתחרט. גם החברים מהשבט ואלו שבאו איתי מההנהגה חשבו שזה מוגזם ואף אחד לא יצביע בעד זה, אבל תוך כדי שהמועצה התקדמה הבנתי שיש סיכוי.

בשלב הראשון היה צריך להעביר את ההצעה בתוך הקבוצה, וכל קבוצה העלתה הצעה למליאה של כל המועצה. ההצעה עברה בקבוצה ממש על הקשקש, אבל עד הערב בכל מיני שיחות קטנות ואחרי ההרצאות שעברנו במועצה שעזרו לאנשים להיפתח לנושא הקיימות ההצעה די תפסה תאוצה וכל מיני תומכים.

יום למחרת מועצת התנועה בחרה מתוך כל ההצעות חמש, וגם ההצעה על ביטול הבקר נבחרה.

מאז ההצעה כבר נכנסה לתוקף בהנהגה שלנו ומאמין שגם בשאר התנועה ואני באמת שמח ומודה על ההזדמנות שהייתה לי במועצת התנועה ועל זה שרעיון קטן הפך למציאות בכל התנועה וגם זכה לחשיפה במספר כתבות ועמודים ברשת.

זה הסיפור על ההחלטה של ביטול הבקר במועצת התנועה ועל כל מה שהוביל אליה. מקווה שעכשיו אתם מבינים מה הסיבות להחלטה, ובעיקר מקווה שנצליח לקיים ולשמור עליה בפועל בשנים הקרובות­.