המשלחת לארצות הברית בימי קורונה – טעימה מבפנים

אז מי מכם ששמע או אולי קצת פחות על המשלחת השנתית של תנועת הצופים לארצות הברית, ככה זה עובד:

המשלחת מחולקת לשני אפיקים, כלומר מסלולים – אפיק הקרוואן, שמכיל 30 חניכות וחניכים, ואפיק המחנות שמכיל בערך 50.

שני האפיקים יוצאים לשליחות של כמעט שלושה חודשים בצפון אמריקה, רק שכל אפיק עובר מסע משוגע ואחר לגמרי! חניכי המחנות מחולקים לקבוצות, וכל קבוצה נשלחת למחנה אחר ברחבי צפון אמריקה שם היא מדריכה במשך כל הקיץ. חלק במחנות לילה (כלומר שישנים באותו מחנה בו מדריכים) וחלק במחנות יום (ולאחר הזמן במחנה ישנים אצל משפחות מארחות). במהלך השנה הם עוברים סמינרים בהם לומדים על השליחות, לומדים ערכים חדשים ומתכוננים לחוויית ההדרכה שלהם. הקרוואן, מחולק לשלוש קבוצות של עשרה חניכים וכל קבוצה יוצאת לסיבוב הופעות בחלק אחר של צפון אמריקה במקומות כמו בתי כנסת, מרכזי תרבות יהודיים, בתי ספר, ולפעמים אפילו במחנות הקיץ בהם חברינו למשלחת מדריכים! במהלך השנה, חניכי הקרוואן נפגשים כל סוף שבוע (וכן, זה באמת כל סוף שבוע) ולומדים להתנהל עם ציוד סטאפ (הציוד בו נעזרים במהלך ההופעה כמו רמקולים ומוניטורים), לרקוד, לשיר ולשחק כדי להכין את המופע איתו יופיעו במהלך הקיץ.

אני רומי, חניכה באפיק הקרוואן וכפי שאתם יודעים, שנת 2020 לא עברה כצפוי והקורונה הגיעה ועשתה את שלה, ולצערנו לארצות הברית לא יכולנו לטוס. אבל מה שכן יכולנו וזכינו לעשות הוא להופיע עם אותו המופע שאליו התכוננו בבתי אבות ברחבי הארץ, מול בני הגיל השלישי, שכדי לשמור על בריאותם סגורים בבתים. אנחנו מגיעים עם מסכות, לא מתקרבים או נוגעים כדי לשמור על בטיחות כולנו ומשמחים אותם כמה שאפשר עם שירים וריקודים באווירת ארץ ישראל, אפילו יש לנו שיר ביידיש!

אז כן, עברנו מסע לא פשוט אבל הכל קורה מסיבה, והכל קורה לטובה. בסופו של דבר, זכינו מכל העולמות! גם להכיר חברים חדשים, גם להופיע וגם לשמח, שזאת המטרה הנעלה של המשלחת.

כתבה: רומי בצלאלי, שבט און, הנהגת דן