.png){kind=logo}
פרשת השבוע לשבת נוספת בבידוד
פרשת השבוע שלנו היא פרשת צו, פרשה שמדברת באריכות על כל החוקים והכללים והתהליכים שקשורים להקרבת קורבן בבית המקדש, ובמיוחד על כל הסיבות שציוו עלינו להקריב…
אז אמנם באפריל 2020 אין בית מקדש, ואולי לשחוט חיות זה כבר פאסה ובואו נודה בזה- מחירי הירקות לא מאפשרים לנו גם להחליף לגרסה הצמחונית, אבל קורבן יש פה וזה ברור.
קורבן, משורש ק.ר.ב. בא משתי מילים, להקריב ולהתקרב, שני דברים שהופכים את הפרשה הזו לכלכך קלה לקשר לחיי היום יום במציאות הקורונה.
נתחיל בנימה אופטימית -מהשני, להתקרב, כי למרות שכל יום אנחנו שומעים רק על כמה שצריך לשמור על מרחק, דווקא בזמנים אלו, אנחנו מתקרבים, מתקרבים למשפחה הגרעינית שלנו שפתאום תמיד נמצאת בבית, מתקרבים להורים או לסבים שמקבלים את שיחת הסקייפ הנוספת במהלך השבוע, מתקרבים לחברים האמיתיים שלנו שיוצאים מגדרם לחזק ולשמר את הקשר, ומתקרבים לעצמנו, עם כל כך הרבה זמן, בין אותם ארבעה קירות, מתחילים לגלות דברים שלא שמים לב אליהם בשגרה היומיומית.
וכמובן שיש הקרבה, יש את הוויתור היומיומי על הדברים הקטנים, על הרדיו בדרך לעבודה והשקט שפוקד את הבית באמצע היום כשכולם בסידורים, הוויתור על החיבוקים והשיחה פנים אל פנים עם אלו שאינם גרים איתנו כרגע, והוויתור הכי גדול מבחינתי הוא ארון החטיפים שמתרוקן הרבה יותר מדי מהר עכשיו כשכולנו בבית.
בחזרה לפרשה שלנו - זוכרים את הקטע עם כל החוקים? האגדה מספרת שכל העניין קשור בכלל לאחריות שלנו, כלפי עצמנו והסביבה. והופה הנה עוד משהו שמתקשר לחיים שלנו כאן ועכשיו, היהדות מלמדת אותנו שחירות שווה אחריות. כל מה שהתורה מספרת בעניין בניית המקום לעבודת הקורבנות, בא להדגיש בפני העבדים המשוחררים שיצאו ממצרים את האחריות החדשה שיש להם כעת. וכן אני יודעת שעבדים ממצריים היו צריכים לשבת בבית מלון עכשיו לשבועיים לפני שהם יכולים להתחיל לקחת אחריות וזה חתיכת סיפור, אבל אתם שיושבים עכשיו בבית, שמוותרים על ההתכנסות הגדולה או על יציאה מאוחרת בשישי, אתם כבר לוקחים אחריות, ואתם כבר מבינים לפחות טיפ - טיפה ביהדות, אתם מגנים לא רק על עצמיכם ועל המשפחה שלכם אבל גם על הזולת, והנה אתם כבר גם צופים למופת כי הצופה מועיל בחברה, אוהב עבודה ועוזר לזולת והצופה רע לכל אדם ואח לכל צופה.
אז אין לי קורבן בשבילכם, אבל אני מודה לכם מאוד שהצטרפתם אלינו היום ומקווה שאתם נהנים, ושאתם בעיקר מתרכזים בקרבה ובנתינה שהתקופה הזו מספקת לנו, שבת שלום.
בברכה,
ליאן ג'וטר
שמיניסטית בשבט שחר (סידני, אוסטרליה)