ערב יום כיפור תשפ"א – חשבון נפש

ערב יום כיפור , תמיד היה זמן שקט להרהורים ולחשבון נפש . בימים אלו של סגר נושם /לא נושם , חשבון הנפש לוקח אותי לכיוונים שונים , אחד מהם החינוך הצופי.

בתחילת דרכה של התנועה , ההגשמה הצופית הייתה חלוצית -התגייסות לנח"ל עם כל השכבה, עיבוי והקמת ישובים . עם הזמן  התפתחו והשתנו מסלולי ההגשמה בתנועה , אבל מעל הכל, סומנה מטרת החינוך הצופי : פיתוח דמות הצופה הבוגר .

בעיצוב  ופיתוח מסמך דמות הצופה בוגר  , עסקו רבים  והוא מוצג כבר למעלה מחמש שנים, בהכשרות שונות בתנועה.

בתחושה שלי קצת שכחנו אותו ואני מוצא את הזמן הזה, כהזדמנות טובה, להעלות ולבחון האם באמת כולנו מכוונים לאותו אזרח טוב שמידות הצופה אור לרגליו..

אז לטובת מי ששכח/לא יודע על מה מדובר, תקציר המסמך :

"הצופה הבוגר הינו אזרח טוב ומועיל המקיים למעשה את מידות הצופה ופועל ברוח ההבטחה הצופית. אהבת הארץ והעם בליבו של הצופה, והוא פועל להעמקת הקשר בין המורשת היהודית לחיים במדינת ישראל.

הצופה הבוגר רגיש למצוקות חברתיות, פועל לשינוי ולתיקון החברה, לשמירה על כבוד האדם וחירותו ולשמירה על זכותם של כל פרט וקבוצה לקיום אורח חיים ע"פ אמונתם.

הצופה הבוגר יפעל מתוך סובלנות וקבלת האחר ליצירת מכנה משותף וערבות הדדית בין שונים-שווים בחברה הישראלית."

אז הנה כמה נקודות, לחשבון הנפש שלנו, כתנועה, על כל מרכיביה –מדריכים, מרכזים, דרג מקצועי ודרג מתנדב:

• מה עשינו לאחרונה לשינוי ותיקון החברה ?

• האם עסקנו רק בהישרדות התנועה  שלנו או שראינו ופעלנו לטובת האוכלוסיות שנפגעו כל כך במשבר הקורונה שעובר עלינו ?

• האם  אנו מגלים רגישות למצוקות חברתיות ?

• מה עשינו לאיחוי הקרעים והשסעים, שיותיר אותנו ניהול המשבר הזה ? מה אפשר לעשות בהמשך השנה לטובת העניין ?

• מה עשינו לטובת "העמקת הקשר בין המורשת היהודית לחיים במדינת ישראל ?

• האם אנו פועלים מתוך סובלנות וקבלת האחר ?

במשבר המנהיגות הגדול ביותר , נדמה לי , שידעה מדינת ישראל , אנחנו, כתנועת הנוער, מחויבים לפעול לתיקון ושינוי , כמתבקש ממסמך דמותהצופה הבוגר , אליו אנו מכוונים כולנו...

גמר חתימה טובה

איתן מרטון – יו"ר וועדת הדרכה