התמודדות עם מצבי דחק - מה נוכל לעשות כדי לתת עזרה ראשונה רגשית?

הטילים הנופלים הפכו ביממות האחרונות לנחלתם של כולנו. המשמעות היא כי ילדים וילדות ברחבי הארץ, שעד היום נחשפו למציאות הביטחונית העגומה והמתמשכת בדרום רק דרך סיפורים או משפחות להן סייעו בסביבתם, חווים אותה עכשיו ממקור ראשון.

סביב האירועים אלו, ננסה להעביר לחניכים ולחניכות שלנו מסרים של בטחון ושליטה. כדי לא להשאיר את החניכים.ות בתחושה של חוסר אונים, אפשר למשל לדבר על החיילים הגיבורים שעושים מאמצים לשמור על כל האנשים שבמדינה או על פעולות שכן בשליטה שלנו: נבחר להיות באזור של מרחב מוגן, נבחר משחקים שירוממו את רוחנו וכו'

האוירה בחדשות היא של כעס והתלהמות המייצרת מסר מפחיד. דברו על כך שפיקוד העורף נותן הנחיות ברורות ושאנחנו יודעים.ות מה עלינו לעשות בשעת אזעקה. ניתן גם לחזור על ההנחיות מתוך מקום של שליטה ומוכנות.

מעבר לדגשים אלו, בשנת 2011 פותח מודל מעש"ה (בשמו המקורי SIX C's Model) לטובת המערך הצבאי הלוחם, בתמיכה ובליווי מנהלי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. הרעיון בבסיסו של המודל היה לתת לכל אדם אפשרות להגיש עזרה ראשונה נפשית לחבריו ולסייע לאדם להגיע למצב תפקודי תקיד בזמן קצר של 2 דקות, ללא כל ידע מקצועי מוקדם, ורק בעזרת המודל.

המטרה המרכזית היא להפחית את חוסר האונים ואי הוודאות, לחזק את הבנת המציאות ותחושת השליטה במצב. על-ידי הבניית רצף האירועים והדגשת סדר הדברים בהתרחשותם וסיום האירוע לעת עתה, חיזוק הלכידות החברתית והרצון לסייע ("את.ה לא לבד- אני כאן איתך"), הדגשת כוחות התמודדות הטמונים בכל אחד ואחת והכוונה לפעילות יעילה המסייעת בהתמודדות מיטבית.

המודל מושתת על 4 עקרונות פשוטים להתערבות מידית במצבי חירום: מחויבות, עידוד, שאלות והבניית האירוע.

מ- מחויבות – האדם המסייע צריך ליצור מחויבות בקרב נפגע.ת החרדה, מחויבות המעניקה תחושת בטחון. לדוגמא, ניתן לומר לנפגע: "אני איתך ולא הולך לשום מקום".

ע – עידוד – עידוד לפעילות יעילה. במקום להרגיע את הנפגע, לתת לו כוס מים ולהרחיק אותו מהזירה, יש לעודד אותו לפעול כדי לסייע לעצמו ולסביבה, על-ידי הוראות פשוטות שמטרתן להפעיל אותו בהקשר של האירוע. יש לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן למסייע. לדוגמא: במצב של אזעקה ניתן לומר: "תרכזו את כל מי שנמצאים סביבך ותדאג.י לכך שכולם יתקשרו עכשיו הביתה להודיע שהם בסדר".

ש- שאלות מחייבות מחשבה – ערוץ התקשורת עם הנפגע.ת צריך להיות ערוץ שכלי ולא ערוץ רגשי. לא לעודד את הנפגע להביע את רגשותיו במהלך האירוע ואחריו. יש להימנע מלומר לנפגע בעת האירוע: זה בסדר שאתה מפחד, נרגש ובוכה. כן אפשר לומר: תספור ותאמר לי כמה אנשים נמצאים סביבך עכשיו, או כמה זמן אתה מחכה לאנשים שיבואו לקחת אותך. כלומר, שאלות שמחייבות הפעלת מחשבה ולא הפעלת הרגש.

ה- הבניית האירוע והדגשה שהאירוע הסתיים. באירוע חירום לדוגמא, מומלץ לומר לנפגע.ת: "לפני 2 דקות היה פיצוץ, עכשיו יש כאן הרבה כוחות הצלה המגישים עזרה, האירוע הסתיים. עכשיו הכל כבר מאחורינו!"

להרחבה ניתן לצפות בסרטון (שימו לב יש אזעקה מוקלטת שנשמעת בסרטון)

והכי חשוב - אל תשכחו שרק לפני מספר חודשים היינו בשיא מגפת הקורנה וצלחנו אותה! סיפקנו לחניכים ולחניכות שלנו כוחות וכלים לעבור על התקופה הזו וצלחנו אותה גם בעצמנו. יש לנו יכולת לעמוד בחוסן גם מול הסלמה ביטחונית, אנחנו יכולים.ות להיות עוגן משמעותי לחניכים ולחניכות שלנו דווקא בתקופות מאתגרת.

לכל התייעצות או דילמות הצוות הבוגר שלנו זמין - אתם.ן לא לבד!

שנדע ימים רגועים ושקטים,

יחידת מרחב בטוח במחלקת הדרכה.