אז למה בעצם ראש ממשלה עם 6 מנדטים זה דווקא רעיון טוב? ועוד מחשבות ארגוניות על הממשלה החדשה | טור דעה

בעמותות וארגונים חברתיים הבינו כבר מזמן שהרבה ארגונים צריכים לשתף פעולה כדי ליצור כוח ובנו מבנים (וקראו לזה קואליציות) משותפים שבהם ההיררכיה בין השותפים קטנה או לא קיימת כאשר קידום המטרה הוא מה שמאחד ובמרכז. אני לא יודע אם הממשלה הזו הולכת להצליח או לא- אבל היא כבר הצליחה בזה שמציבה לנו מודל של 8 מפלגות קטנות שיודעות לשתף פעולה למען השגת מטרה ובה ראשי המפלגות מדברים באנחנו. אין מנהיג גדול ומרכזי שמקים ממשלה אלא כמה מנהיגים ומנהיגות עושים את זה ביחד. אשכרה מדברים על טוב משותף. אז יש לנו מודל חדש בראש של ממשלה עם 2 ראשי ממשלה ולא אחד ואין ראש ממשלה חזק שמקים לעצמו קואליציה. ודווקא לפיד, ראש המפלגה הגדולה עובד מאחורי הקלעים ונותן את הבכורה לבנט כי זה מה שמשיג את המטרה ובונה את הכוח. בעיני זה מעורר השראה ומכניס לנו לעולם הדימויים דימוי חדש. ועכשיו למה זה דווקא מעולה שלראש הממשלה יש מעט מנדטים? לבנט, בניגוד אולי לאופי שלו, קשה יהיה לחשוב עכשיו שהוא כל כך גדול ומוצלח, הוא יזכור כל יום שהוא ראש ממשלה עם 6 מנדטים מאחוריו וחייב להתייעץ, לחפש את האינטרס המשותף. בעיני מבלי קשר האם הממשלה תחזיק מעמד או לא ואפילו מבלי שאכפת לי אם עובדים בשיתוף פעולה מתוך חיבה הדדית או כורח- נולד פה משהו חדש ומעניין שייצר השפעה על העולם בו אנחנו חיים והמודלים האפשריים בעיננו.

כתב: דודו קרני, רכז הדרכה תנועתי