נקודת מבט: הותיר אחריו- חבר

סרן שגיא גולן ז"ל, קצין מילואים מצטיין ביחידת לוט"ר (לוחמת טרור), נפל במהלך הקרב בקיבוץ בארי ביום ראשון ה-8 באוקטובר, בן 30 בנופלו.

שגיא הותיר אחריו זוג הורים, אח, אחות ובן זוג.

גולן ז"ל ובן זוגו עומר היו אמורים להינשא בשבוע הראשון ללחימה. במקום- הפך שיר החופה שלהם 'זכיתי לאהוב' לפסקול הלוויה של שגיא.

סיפורם של הזוג עלה לסדר היום הציבורי בשבוע האחרון בעקבות מחאת המשפחה על חוסר שוויון הזכויות של חברי הקהילה הגאה. עומר סיפר כיצד קצין הנפגעים לא בישר לו על נפילתו של שגיא, זאת על אף הנוהל שנקבע אחרי מלחמת 'צוק איתן' לפיו יש לעדכן את החברה/ הארוסה של בן הזוג בדבר נפילתו ולהוציאה לימי אבלות (שלא על חשבון ימי חופשה רגילים) בזמן השבעה וליום חופש ביום הזיכרון. כמו כן עומר והוריו של שגיא שיתפו את הציבור כי שמרו את הזרע של שגיא לאחר מותו במטרה להביא לעולם את הילד עליו חלמו עומר ושגיא בהליך פונדקאות.

"לסרן שגיא גולן ז"ל היה מותר למות בעד ארצנו, אבל לא להתחתן בה" (לכתבה המלאה לחצו כאן)

מה דעתכם.ן על הטענה הזו?

מה דעתכם.ן על מאבקם של עומר ושל משפחתו של שגיא ז"ל?

כיצד בא לידי ביטוי חוסר שוויון הזכויות כלפי הקהילה הגאה? מה הגורמים לכך?

האם במערכת היחסים אזרח.ית-מדינה קיימת תלות בין קיום חובות לבין קבלת זכויות באופן שווה?

האם המאבק לשוויון זכויות הוא מאבק של הקהילה הגאה בלבד או של כלל הציבור? כיצד הדבר בא לידי ביטוי?

בעקבות המאבק הציבורי- משרד הביטחון הודיע היום (23.10) כי חוק משפחות הנופלים.ות יחול גם על זוגות חד-מיניים. לידיעה לחצו כאן.

מה ניתן ללמוד מסיפור זה?

כיצד נוכל ליישם תובנות אלה בהמשך?